חרדה?
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אני בן 40 וכרגע בחופשת פרישה משרות קבע. רציתי לעזוב את המערכת הזו מזמן אולם רעייתי לחצה שאשאר. אני כבר חודש ומצי לא במדים וכל יום אני עסוק בימי עיון או סדנאות מטעם מחלקת פרישה, גם ראיונות עבודה לעיתים. ביום ב' האחרון בערב הרגשתי לחצים חזקים בחזה, זה עבר לבד לאחר כ-15 דקות,ביום שלמחרת בבוקר שוב זה חזר (מאד מפחיד), ופשוט הייתי חייב לעצור היכן שהייתי ולשבת לנוח עד שעבר כך גם בערב וגם ביום רביעי בבוקר ובערב ואז כבר נסעתי לחדר מיון. א.ק.ג היה תקין וגם c.p.k , עשו לי א.ק.ג כל כמה שעות, למחרת לקחו לי דם לבדיקת אינזים בלב וחזרה תשובה תקינה, גם שם בבוקר חזר לי הלחץ ועשו א.ק.ג בזמן זה (הכל תקין) לאור גורמי סיכון- מין, גיל ,כולסטרול,עישון ותאורי , לא ניתן לשלול כאבים ממקור תעוקתי ושחררו אותי ביום שישי עם תור לעוד חודש לבדיקת מיפוי לב spekt בעוד חודש. אתמול בערב שוב הרגשתי את הלחץ הזה בבית ולקחתי כדור הרגעה ובן, זה עבר ונרדמתי. בבוקר חזר כאב יחסית חלש. ידידת משפחה אמרה שקראה על זה חומר רב ואני נתון כעת בחרדה. על הסף אינני יכול להכחיש הנושא בגדול, האם זה מתאים ?מה לעשות? תודה רבה
לדיויד שלום, קיבלת עצה טובה ונכונה. הנקודה החשובה היא שכמובן אבחנה של חרדה נעשית רק אחרי שהרופאים הפנימאים או הקרדיולוגים קבעו שמהבחינה הגופנית אתה בריא. חרדה שהיא כמבון על רקע נפשי יכולה לחקות (חיקוי), כל תחושה וכל מחלה גופנית. וככול שאתה יודע/מכיר טוב יותר את התופעות של הלב כך החיקוי יהיה טוב יותר....וההבדלה בין גופני ונפשי קשה יותר. עם זאת וואבן, וואליום או לוריוון כל התרופות מהקבוצה הזו אינן מזיקות ללב, כלומר אם אתה תיטול כדור מהסוג הזה אתה בטוח לא תגרום נזק ללב, להיפך, ללב קל יותר לעבוד כאשר האדם רגוע, גם אם יש בעיה בלב אז ההרגעה עוזרת להתגבר עליה. הדבר החשוב היחיד הוא לא ליטול בצורה מוגזמת את כדורי ההרגעה כי יש להם פוטנציאל ממכר. כך שחייבים למצוא את האיזון הנכון. אני מקווה שהקבוצות של ההדרכה לקראת פרישה יקלו עליך מהבחינה הנפשית. טוב, אתה כנראה באמת לפני קריירה שניה והדבר עלול להיות מלחיץ. כנראה שמופז כבר תפס לך את התפקיד של שר הביטחון, כך שתצטרך לחפש תפקיד אחר... שיהיה רק טוב ותעדכן, דר' גיורא הידש
בזמן שאני משוטטת בפורום הזה ניתקלתי בשאלה שלך. רציתי להוסיף משהו מנסיון אישי. גם בעלי פרש אחרי 30 שנה בצבא הקבע. הוא היה (ועדיין נשאר) מה שנקרא וורקוהוליק, לא יכול היה בלי עבודה, פרפקציוניסט כזה, הכל על כתפיו וכו'. כאשר הגיע זמנו לפרוש כל החברה מ"השכבה " שלו כבר תיכננו איזה חיים הם הולכים לעשות ואילו הוא רק היה בפניקה איפה ואם בכלל ימצא עבודה. הוא לא נהנה מיום חופשה אחד בבית. היה מתוערר בכל בוקר בשעה חמש כמו בזמן הצבא, מתגלח שותה קפה ולא יודע מה לעשות עם עצמו. החברה שלו טיילו,בילו, עשו את כל מה שחלמו עליו בזמן השירות ולא יכלו ואילו הוא? כאילו הוא חייב להמשיך ולהוכיח את עצמו, כאילו חלילה נשאר רעבים. היה עובר על כל העיתונים הולך למליון ראינות עבודה ועצבני כמו אריה בסוגר. זה היה בלתי נסבל. מהר מאד הדבר התבטא בתופעות גופניות, הוא התחיל לסבול מדופק מהיר, מיגרנות, לחצים בחזה, לחץ הדם שלו ממש עלה (עובדתית!) ולא הועילו לו שיחות עם חברים ומשפחה שמותר לו להינות קצת מהחיים, אסור שיהיו לו רגשי אשם שהוא קצת נהנה מהחיים, שלא נגווע ברעב וכו'. עד שהבן אדם לא מצא עבודה הוא המשיך בשלו. מרגע שהתחיל לעבוד כאילו יצאה כל הרוח מן המפרשים והוא נרגע ובה בשעה הוא החל לקטר: איזה טיפש הייתי שלא עשיתי קצת חיים. הרי יום אחד לא טיילתי, רק דאגתי, הייתי עצבני וכו' וכו'. אינני יודעת אם יש בכך מעט נחמה בשבילך אבל כדאי ללמוד מכל אחד. דבר נוסף שרציתי לציין הוא שיש לך מזל גדול שהגעת לפורום הזה יש כאן את אחד האנשים המקסימים שיצא לי להכיר דרך האינטרנט ויותר מזה הוא גם רופא ומנהל הפורום. תהיה בריא!!!
לדר' גיורא תודה רבה אני מבין מדבריך שאני יכול לנסות ולמצוא את האיזון הנכון עם הכדורים ואינני זקוק לפגישה עם פסיכיאטר או פסיכולוג אז שאלתי היא האם אני יכול להמשיך את תהליך קליטתי לעבודה חדשה, או שעלי להמתין עד שאעבור את ההרגשות הללו של החרדה? אם כן עלי להמתין, כמה זמן בערך זה יכול לקחת ואני לוקח כדור אחד ביום. בתודה
