אם מודאגת מאד
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
לרופא שלום רב: אני יודעת שזה איננו פורום לילדים , אבל בכל זאת אשמח באם תוכל לעזור במשהו. אני אם לילד בן 4 וחצי הגעתי איתו להתפתחות הילד עקב גמגום קל שהחל לפתע. אחרי שיחה ארוכה עם פסיכולוגית קלינית היא אמרה שהיא מודאגת מאד מהדימיון הרב שיש לילד והערבוב בין מציאות ודימיון ומעבר חד ביניהם. אני רוצה לציין שהיא ציינה שהוא ילד נורמלי לחלוטין ללא שום הפרעה וייתכן והדימיון מעיד על מצוקה רגשית כלשהי והמליצה שרופאה פסיכיאטרית לילדים תבדוק אותו. הייתי מאד רוצה לקבל את דעתך בנושא האם יש מקום לדאגה או שזוהי" מהומה על לא דבר". תודה מראש , תמר
לתמר שלום, אשמח לעזור למרות שלא כתבת פרטים תיאוריים וכפי שציינת גם איני פסיכיאטר ילדים. בכל אופן לדעתי כדאי לבדוק את הדברים. הפסיכולוגית הביע דאגה מסויימת לילד והמליצה על בדיקה נוספת, כיוון שמדובר בילדים תמיד כדאי לבדוק דברים עד הסוף. לילדים יש דמיון רב ומפותח, ובאמת ההבדלה בין דימיון מפותח תקין ובין מצבים שהם מעט חורגים מהבחינה הנפשית לא קלה. חשוב לראות את הילד בתפקודים בתחומים נוספים. בדרך כלל כאשר קיימת בעיה נפשית היא מתבטאת במספר תחומים של החיים. אם מדובר על ילדים, הייתי משוחח עם הגננת האם השתנה לאחרונה, האם השתנה משהו בבית או באוירה המשפחתית, האם השתנו הרגלי האכילה שלו, יציאות? מצב רוחו וכך הלאה. אם רוב הדברים רגילים אז את יכולה להיות יותר רגועה. תעדכני ושיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש
