טיפול תרופתי בדיסטמיה
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום לכולכם, בעקבות תחושה מתמשכת של עצב וחוסר שביעות רצון פניתי למרפאה לבריאות הנפש. האינטייק היה עם פסיכיאטרית, שבסוף השיחה אמרה שלדעתה אני סובלת מדיסטמיה, ושהיא ממליצה על טיפול בלוסטרל או בציפראמיל, במקביל לטיפול פסיכולוגי. היא הדגישה שמדובר בהמלצה בלבד, כיוון שהמצב שלי לא מחייב נטילה של התרופות. היא רק אמרה שנשמע לה שאני מכונה לטיפול אבל מאוד עייפה, ושהתרופות יכולות להקל עלי. קראתי דיונים שהיו בפורום בנושא הזה, אבל היה לי נראה שמי שהחליט לקחת את התרופה היה במצב יותר ...עצוב? ממני. אני לא משתגעת על תרופות - מעדיפה לטפל בבעיות גופניות בעזרת הומואופתיה. אבל כשהמצב חמור - לוקחת אנטיביוטיקה. השאלה שלי: איך יודעים כשהמצב מספיק חמור? אשמח לשמוע מאנשים שהתנסו וגם מד"ר הידש. תודה!
לשירי אכן אשמח אם אנשים נוספים יענו לך מניסיונם. השאלה מאוד קשה ובעיקר יחסית. כפי שהרופאה אמרה, אינך חייבת בתרופות אבל התרופות עשויות להקל עליך. אין קו ברור וחד משמעי שבו אנחנו אומרים שעד כאן אפשר לסבול ומעבר לכך המצב חמור, השטח האפור הוא מאוד רחב ולפעמים רק אחרי שמנסים את התרופה יודעים האם הצעד של נטילת התרופה היה נכון, בנכון אני מתכוון שההרגשה השתפרה מאוד והרווח מהטיפול התרופתי משמעותי. האמת היא שכיום אנחנו נוטים להמליץ על טיפול תרופתי כיוון שהתרופות בטוחות, עם מעט תופעות לוואי ואינן ממכרות, אבל כמובן כל אחד עם ההשקפה שלו. בדיסטימיה באופן כללי תרופות עוזרות פחות והטיפול המומלץ הוא פסיכותרפיה. כך שקיבלת עוד נתונים שלפיהן תוכלי להחליט. כל טוב דר' גיורא הידש
