חרדות קשות ביותר

שלום רב, כבר עזרת לי רבות בעניין החרדות הקשות שלי(OCD, הפוכונדריה ומחשבות טורדניות וכפיתיות). אני מטופל בפבקוסיל כבר חודש וחצי 150 מ"ג, יש שיפור, אך מה שמטריד אותי עכשיו הוא האם לכפות על עצמי התנהגות נורמלית (לדוגמא להתקלח בדוש החשוד בעיני כמזהם חמור במחלת הטטנו) ואז להענש התחושות פיזיות (כאבי ראש, סחרחורות, חולשה, דפיקות לב, קוצר נשימה וכו') - תחושות אשר גורמות לי להרגשה של הדרדרות קשה במצב (נזקים בלתי הפיכים, ארועים מוחיים וכו') או שלתת להתנהגות לקרות באופן טבעי או שבעצם לעזור לעצמי באופן הדרגתי (דבר אשר אני יודע שמקובל כטיפול בפני עצמו אך אף פעם אני לא יודע אם אני נוקט בהדרגתיות ואני חושב שאני כופה על עצמי "דברים קשים" בטרם עת) דרך אגב אמנם כבר קבלתי בערך תשובה מהפסיכיאטר שלי אך בכל זאת האם חרדות, מתחים ועבים קיצוניים ביותר יכולים לגרום באופן מסוים לאירוע מוחי - מקווה שתשובתך לא תזיק לי. מקווה שאתה מבין אותי ואודה לך עם תעזור לי בהקדם!! תודה רבה

לרני שלום, המטרה בהחלט שתשנה התנהגות ותחזור לעשות מעשים רגילים שעשית בעבר ותהיה "רגיל". עם זאת התהליך חייב להיות הדרגתי, לא באופן ספונטני ולא באופן מאומץ מדי. כלומר תמיד להתקדם אולם לפי הקצב המתאים לך. לא להגיע למצבים של מתח קיצוני ולהענש בתחושות פיזיות, אבל גם לא לוותר לעצמך ולשבת בחיבוק ידיים. אז איך יודעים את הקצב הנכון? אין לזה תשובה כללית שמתאימה לכולם, לכל אחד הקצב שלו ולפי יכולתו, הקצב משתנה גם מדי יום ויום. כלומר אם יש לך יום טוב אז יתכן שתעשה יותר, ביום גרוע פחות. העצה שאני נותן היא תמיד להתאמץ מעט, לנסות עוד קצת, כאשר הדגש הוא על העוד ועל הקצת, להיות חצי צעד קדימה ממה שעשית אתמול. וכך להתקדם. את השאלה השניה אני לא בטוח שהבנתי נכון בגלל שגיאת כתיב, אשמח לחזור אליה. בברכה דר' גיורא הידש

תודה רבה!!!!!! בענין השאלה השניה שאותה לא הבנת ובעקבות החרדות הקשות שלי מפני אירוע מוי (בן 23): האם אותם מצבי מתח, חרדה, לחץ עצבים קיצוניים שאליהם אני מגיע בין היתר בעקבות כפייה על עצמי של התנהגות נורמלית (וכאמור אשר גורמים לי לאותן תחושות פיזיות) יכולים לגרום באופן מסוים לאירוע מוחי? מקווה שתשובתך לא תגרום לי לחרדות נוספות........... תודה רבה רבה!!!!!!!!!!!!!! 1