אני הבת וההורקאן

לבת היתה תאונה עם האוטו לבת לא קרה כלום האוטו גמור . האבא החליט שהאמא תסע לבת ותקנה אוטו יפאני. לא ישן, ועם מעט מיילים . שיהיה איך להגיע ללימודים. טעות גדולה ... לא שולחים שתי נשים לקנות אוטו. אז קנינו יפאנית .לא ישנה 2006 .ועם 0 מיילים ממושמעות!! נסענו בכבוד רב מהסוכנות הביתה ואז הגיעה ווילמה . ההורקאן וגיליתי את אמריקה האחרת . קצת רוח קצת גשם והמדינה משותקת . אין חשמל אין דלק אין טלפון ואפילו לא פאלפון . לסופרים אסור למכור חלב לחם בשר וביצים מחשש לקלקול . עוצר משבע בערב. וכך זה נמשך ימים לא יאומן למה אני מספרת לכם הבת שכידוע לכם יוצאת מדעתה לעיתים תכופות שמרה על קור רוח ואילו אני חיפשתי את דעתי ולדעתי היא יצאה. שבועים בלי חשמל. טלפון היה אחרי שבוע וקנינו אחד מהישנים בלי חשמל . לא ראינו טלויזה, לא עשינו קניות כלום שיחקנו קלפים כל היום וקישקשנו. למה אני מספרת לכם פשוט היחסים ביננו היו נוראים אחרי ההתקף המאני האחרון ולא האמנתי שאי פעם הם יחזרו להיות כמו בימים הטובים והנה באה ווילמה והחזירה אותנו לפעם אפילו אמרתי לה שאני גאה בה על קור הרוח שהיא הפגינה בניגוד אלי וגם בלימודים היא עושה חייל מה אני אגיד אז לכל מי שעכשו קשה לו ויש הרבה לצערי תדעו שיש גם תקופות טובות ואולי צריך הורקאן כדי לגלות אותם ובתקופות הטובות צריך לאגור כח לרגעים הקשים שאני יודעת שעוד מחכים לי אבל לפחות אוכל בתקופות הקשות להתגעגע לווילמה. ובלי שאלה לדר הידש היקר אי אפשר אז היא עדיין עם החומצה הוולפורית ועם גאודון אחד של 60 כבר חמישה חודשים הרופא פה הציע להוריד את הגאודון ושמה הציעו להשאיר ליתר ביטחון מה דעתך לכמה זמן יש לקחת את הגאודון ??

אמא רחוקה כמה מרגש. ללמדינו שלפעמים הוריקן חיצוני יכול דווקא לגרום לשלווה פנימית ואף פעם אי אפשר לדעת אם מה שקורה לנו זה טוב או רע. זה מזכיר לי סיפור נחמד על איש אחד שהיה לו סוס שהלך לו לאיבוד. באו אליו אנשי הכפר ואמרו לו- מסכן, הלך לך הסוס לאיבוד. והוא ענה-איך אתם יודעים אם זה טוב או רע? אחרי יומיים הסוס חזר עם עדר של סוסים איתו. אמרו לו אנשי הכפר- איזה יופי, יש לך עכשיו הרבה סוסים והאיש ענה- איך אתה יודעים אם זה טוב או רע? למחרת הבן שלו הוציא את הסוסים למרעה, נפל מהסוס ושברת את רגלו. באו אליו אנשי הכפר ואמרו, מסכן, לא נעים, הבן שבר את הרגל והאיש? נכון- איך אתם יודעים אם זה טוב או רע? ואז הגיעו אנשי הצבא לגייס את גברי הכפר ולא גייסו את הבן לצבא... וכו' וכו' כיד הדמיון הטובה עלינו. גם מחלת נפש יכולה לתת לנו הרבה דברים טובים. יכולה לתת הזדמנויות לשינוי וצמיחה. וברוח אופטימית זו אני מאחלת לך ולבת בריאות ואהבה ובעיקר שלווה. תמי.

שלום אני שמח שהתקרבתן ובכל דבר רע אפשר למצוא את החיוב. דבר דומה אני זוכר בארץ לא עם הוריקן אלא במלחמת המפרץ שישבנו כמה ימים בבית ושחקנו קלפים, אבי והילדים שלי. כאשר נוטלים טיפול מונע יש לעשות הערכה של החסרונות והיתרונות ומה אפשר להפסיד אם חס וחלילה תהיה הרעה במצב. החסרונות הם תופעות הלוואי והמחשבה על עצם נטילת הטיפול. כפי שאני מכיר אותכן להפסיד יש המון ודי קשה היה להגיע לאיזון. דווקא האמריקאים מאוד קיצוניים בטיפול מונע. יש האומרים שאחרי שני התקפים הטיפול הוא לכל החיים...., אני חושב שמוגזם לאמר זאת אבל בטח שמודבר על טיפול שבין שנתיים לחמש שנים. יחד עם זאת לכל אדם יש להתאים את משך הטיפול הנכון לו, לפי העקרונות שציינתי. שבת שלום ויופי שעברת את ווילמה וחזרת והכל בסדר. דר' גיורא הידש