סכיזופרניה? מצב פסיכותי
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אחי אובחן על ידי הפסיכיאטר במרכז לבריאות הנפש כמי שנמצא במצב פסיכוטי המצריך טיפול תרופתי. ניסיונות מצד כל בני המשפחה (וגם הפסיכיאטר) לשכנעו ליטול את התרופות נתקלו בסירוב מוחלט. אחי טוען שהוא לא זקוק לתרופות ומתכחש למצבו. מקריאה באינטרנט נראה כאילו יש לו סוג של סכיזופרניה (הזיות, הרגשה של רדיפה, כולם מסתכלים עליו, כולם מנסים לנהל לו את החיים, לשלוט בו). הוא מסרב לצאת מחדרו. ממעט לאכול (אולי משהו קטן אחד ביום מה שגרם לירידה במשקל (והוא גם ככה היה רזה). יש לו התפרצויות זעם (ללא אלימות), צועק שישחררו אותו, שלא ישלטו בו, שיפסיק להיות העבד. לפעמים כחלק מההתפרצויות הוא דופק את היד בקיר (או את הראש) ומכאיב לעצמו. מה ניתן לעשות? האם יש מקום לאשפוז כפוי? מה הכוונה באשפוז כפוי? מה ההליך? לכמה זמן הוא מאושפז? מה קורה עם החולה בבי"ח עצמו? אנחנו מאוד חוששים למצבו ומצד שני מאוד מתלבטים לאשפזו כי אנחנו חוששים שהוא יבלע בתוך ביה"ח, שחס וחלילה הוא לא ייצא משם.
לאנדי אכן בעיה קשה כיוון שלא ניתן לטפל באדם נגד רצונו אלא במקרים חריגים. התנאים לטיפול/אשפוז כפוי הם מצב פסיכוטי ובנוסף גם מצב של מסוכנות (לאחרים או לעצמו), כפי שאתה מתאר את הדברים אין מסוכנות באופן מובחק, יחד עם זאת כדאי לשתף את הפסיכיאטר שבדק אותו וקבע את המצב הפסיכוטי ולספר לו על הדברים המסוכנים שאחיך עושה. במידה והפסיכיאטר יתרשם מהמסוכנות הוא כבר יפעל להוצאת הוראת אשפוז אצל הפסיכיאטר המחוזי. אכן אשפוז בבית חולים ואשפוז כפוי אינם קלים, אבל לעתים אין ברירה, אם מצבו של אחיך מתדרדר, ישנה סכנה במצבו והוא מסרב לכל טיפול ולא ניתן לעזור לו אז יתכן שזהו מצב שאין ברירה. אם אין ברירה אז חייבים ללכת לכיוון של אשפוז כפוי. כל טוב דר' גיורא הידש