מה אפשר לעשות?

הפעם אני פה לא בענייני. יש לי בן דוד מצד אימי בגילי, 26, שכל המשפחה מיואשת ממנו. הוא גר מגיל 6 בקיבוץ. שם הוריו גרים עד היום. הוא אובחן בגיל ההתבגרות כסובל מADHD וטופל באופןלא סדיר בריטאלין. הוא סיים תיכון ללא בגרות, בצבא דווקא אהבו אותו והייתהלו חברה שמאוד דחפה אותו כך שהוא סיים את הבגרויות דרך הצבא. מאז שהוא השתחרר מהצבא המצב שלו רק מדרדר. הוא עזב את בית ההורים ועבר לגור לבד בקיבוץ לידם. הוא עבד כמה שנים בהתקנות עם סנפלינג. לפני כשנה וחצי דרס מישהי בתוך העיר משום שנהג במהירות מופרזת (90 בתוך העיר) פצע אותה קשה והיא נפטרה לא מזמן. אחרי חודש בערך, הוא נפל מגובה של 10 מטר ולמזלו לא שבר כלום ולא היו פגיעות פנימיות אלא רק מכות יבשות. הוא סבל די הרבה זמן מכאבים וגר עם הוריו שם התחילו להיות הרבה מתחים בינו ובין אביו שהוא טיפול קשה מאוד, דיכאוני שמסרב לקבל טיפול, ואלים. היו ביניהם הרבה ריבים שנגמרו לא פעם במכות. דודה שלי חסרת אונים מול בעלה. הוא נרשם ללימודים לפני קצתיותר משנה וכחודש לפני תחילת הלימודי נסע למזרח (והיה אמור לחזור לפני תחילת הלימודים). כמה שעות לפני שהיה צריך לצאת לשדה התעופה התפתח ריב בינו ובין אביו ושום היו מכות. דודה שלי לקחה אותו לשדה תעופה וממש נשברה מכל הסיפור הזה. הוא אמר שהוא לא מתכוון לחזור ולכן אחיו הגדול נסע אליו לשבוע כדי לשכנע אותו לחזור. ואכן בסוף הוא חזר. כשהוא חזר וא גר אצל אחיו הגדול עד שהוא מצא דירה והתחיל בלימודים. אחרי חודש הוא עזב את הלימודים בגלל שנכנס לדיכאון. הוא לא ידע שזה דיכאון אבל כמה חודשים מאוחר יותר אימו לחצה עליו לגשת לטיפול ושם קיבל רסיטל וקלונקס. הוא ראה את הפסיכיאטר פעמיים (בהפרש של שבוע) ומאז לא חזר לביקורת. מרשמים הוא מקבל מאמא שלו שהיא אחות (הרופא שהיא עובדת איתו רושם לו). הוא הולך לטיפול פסיכולוגי אבל אף אחד לא רואה שיפור במצבו. הוא אימפולסיבי, מאוד מתיש, קשה להיות איתו יותר מ-10 דקות, הוא מעצבן, אין לו שום דחיית סיפוקים, הוא מבזבז המון כסף ואף הלווה לפני שנה 40000 ש"ח לבחור שלא טרח להחזיר. הוא מנסה כל הזמן "לקנות" אנשים בכסף. כך גם אבא שלו נוהג - נותן לבנו כסף כדי לשפר את מצב הרוח שלו, או לוקח אותו כל הזמן למסעדות. אין ספק שהנטל הכלכלי שהילד הזה (בן 26) יוצר במשפחה שלו הוא קשה. לא מזמן הוא שוב התחיל ללמוד אבל במקום אחר. כל סוף שבוע כשהוא חוזר הביתה יש פיצוץ, ריבים ויכוחים. הוא קיבל חזרה את הרישון שלו אחרי שנשלל בתאונה והתחיל שוב לנהוג בפראות מסוכנת, עד שאחיו הגדול שנסע איתו פעם באוטו ירד באמצע הנסיעה יחד עם אחיהם הקטן משום שחשש לחייו. לפני כשנה הוא סיפר להוריו שבילדותו בקיבוץ היה קורבן להתעללות מינית וסירב לחשוף את מתעלל. הבעיה כמובן שהבחור במצב נפיץ, אני ואימי, שחושבת כמוני, ממש חוששות לחייו בעקבות כל האירועים שקרו בשנתיים האחרונות. לא ברור אם הוא אובדני, אבל בהחלט אימפולסיבי בצורה מסוכנת. הוא נוהג להתגרות באנשים סביבו, בעיקר כאלו שהוא לא מכיר כמו נהגי אוטובוס, נהגי מוניות, אנשים שיושבים לידו בבית קפה ומתפאר בכך. הוא כרגע נוטל רסיטל וקלונקס ולפעמים גם קונצרטה אבל ללא מעקב לגבי המינונים. למעשה, מאז שקיבל מרשם אחר מהפסיכיאטר, הוא לא ראה רופא. הוא גם בטיפול פסיכולוגי כבר כשנתיים. אני ואימי (שהיא אחות של אמא שלו) מאוד מודאגות ממצבו שרק מחמיר. אמו נוהגת בהדחקה ואביו מנתגד לכל דרך טיפול קיצונית. המשך בהודעה הבאה.

לשירה אכן המצב לא טוב והשאלה המתבקשת היא האם יש גם סמים בתוך הסיפור? לצערי הדברים די אופייניים להפרעת קשב ולפני הרסיטל והטיפול הפסיכולוגי הייתי חושב על הטיפול בהפרעת הקשב. כמובן שצריך לבצע גם בירור גופני עם הנפילות והתאונה, וכדאי להגיע לנאורולוג. לדעתי חוץ מלנסות לדבר אתו שזה דבר מובן מאליו, אולי אפשר לשוחח עם הפסיכולוגית שתפנה אותו להמשך טיפול אצל הפסיכיאטר? אולי הרסיטל והקלונקס דווקא מחמירים את מצבו? שבת שלום דר' גיורא הידש

האם קראת גם ההמשך (הודעה נוספת מעל זו באותו עניין)? הבעיה היא כמובן איך לעשות זאת - האם לדבר עם הפסיכולוג מאחורי גבו? זה לא ייצור אנטגוניזם אצלו? מה בעניין ההתעללות המינית? כמובן שיש להגיע לבירור מקיף אבל השאל ההיא איך לגשת לעניין, עם מי לדבר, מה לומר, האם לפנות לבד לייעוץ בלעדיו? לי ולאימי ברור מה צריך לעשות, אבל הוא ומשפחתו בהכחשה ולא מוכנים לשמוע לא התעניינות עדינה ולא דברים בוטים, הם פשוט מתנגדים לכל התערבות. זו הבעיה האמיתית!!