לד"ר הידש- בקשת עזרה
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום ד"ר, אני נמצאת בגמילה מציפרלקס, ואני כבר שבוע בלעדיו. כל השבוע שכבתי במיטה ולא הפסקתי לבכות. אני מרגישה שאני לא מסוגלת לשאת עצמי. אני לוקחת בלי ידיעתו של אף אחד כדורי שינה וכך ישנה גם ביום וגם בלילה. הפסיכיאטר שלי טוען שצריך לחכות עוד שבוע-שבועיים, ואם מצבי לא ישתפר - ניפגש וייתן לי תרופה אנטי דיכאונית אחרת. (אבל הוא לא מבין שהשבועיים האלה בלתי נסבלים!!!) הסיבה שהפסקתי את הציפרלקס היא שגילו שבלוטת המגן בתת פעילות והנוגדנים בסביבות ה-400 ומשהו (כשמותר עד 35). רציתי לשאול מה דעתך, והאם יש איזו תרופה פסיכיאטרית לטווח הקצר שמרגיעה התקפי בכי... שפשוט תהפוך את הסיוט הזה לקצת פחות קשה. אם אין, האם אוכל לקחת אוטרקס בתחילת כל יום ולישון רק כדי שלא להרגיש את הכאב? אני מרגישה שאני מטריפה את כולם. רגע אחד רוצה פסיכולוג, רגע אחד פסיכיאטר. ורגע אחד שאני רוצה שרק יתנו לי לשכב במיטה ימים שלמים. מה הצעד הנכון לעשות? מתי ואיך לדעתך הסיוט יגמר.....? אפילו לאכול נורמלי אני לא מסוגלת. או צומות, או הקאות. או חיתוך. או בכי. או שינה. הייתי רוצה כדור שירגיע אותי. ירגיע את הדמעות שמחכות להזדמנות הראשונה לפרוץ החוצה. תודה רבה. תות עצובה.
לתות איני יודע כמה זמן את נוטלת את הציפרלקס, אבל אם מספר חודשים אז הפתרון הפשוט ביותר הוא לחזור למינון נמוך של ציפרלקס, לחצי כדור או רבע ואז תרגישי טוב יותר ותוכלי לסיים את הטיפול באופן הדרגתי. איני מכיר קשר בין בלוטת התריס והציפרלקס, כלומר הציפרלקס אינו גורם לבעיות שיש לך בבלוטת התריס. יתכן שתת הפעילות של בלוטת התריס מתבטאת אצלך בדיכאון וכאשר תטפלי בבלוטת התריס לא יהיה עוד צורך בנוגדי דיכאון שכן מצבך הנפשי ישתפר. כמובן שהמצב הנוכחי יכול להיות גם בגלל תת פעילות של בלוטת התריס ולכן חשוב לטפל קודם כל בבלוטת התריס. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר, תודה רבה על תשובתך המהירה. אני אכן נטלתי ציפרלקס 5 חודשים. אך הפתרון של לחזור לרבע כדור או לחצי אינו רלוונטי מפני שהמשפחה שלי אינה רוצה בכלל לשמוע שחזרתי לקחת אותו שוב. הם לחצו עליי לסיים ולכן לא הייתה כ"כ הדרגתיות- ולדעתי סבלתי לחינם. הצלחתי להבין שככל שאתרחק מהמועד האחרון של לקיחת הציפרלקס (הרבע האחרון- לפני שבוע בדיוק)- הסרוטונין יעלה וכך גם ארגיש טוב יותר. האם זה נכון? רציתי לשאול שאלה נוספת ברשותך. הייתי אצל פסיכיאטר לפחות 3-4 פגישות ואצל פסיכיאטר אחר פגישה אחת. הם ידעו שאני סובלת מדיכאון ובוכה המון וחושבת להתאבד, אך מיהרו לרשום תרופות אנטי דיכאוניות. ולא נתנו לי במקביל בדיקות הורמונים וכו'. רק במקרה גיליתי את תת הפעילות בבלוטת התריס. שאלתי היא האם זאת לא חובת הפסיכיאטר לשלוח אותי לבדיקות השונות? אני אמורה לנחש לבד שיכולה גם להיות בעיה הורמונלית הגורמת לדיכאון ולא רק חוסר בסרוטונין במוח? אגב, האם ניתן לעשות בדיקה של סרוטונין במוח? כיצד ניתן לעשותה?
