שלום רב - 2 שאלות על קלונקס

1. האם קלונקס במינון של 1-1.5 מ"ג לפני השינה או בכלל במשך היום יכול לגרום לחולשה בשרירים? 2. למשך כמה זמן נמשכת ההשפעה האפקטיבית של התרופה מרגיעה לקיחתה? (הכוונה היא לפחות 90% משיא השפעתה ולא עד מתי היא מתנקה לחלוטין מהגוף)

3. תוך כמה זמן הגוף מפתח עמידות ל1.5-1 מ"ג קלונקס ואז סף הרגישות עולה ומצריך הגדלה של המינון בכדי להשיג אותו אפקט ? אורלי

הכי טוב לזרוק את הקלונקס לפח הזבל..לפני שיהיה מאוחר

1.קלונקס יכול לגרום לתחושת עייפות וכבדות מוטורית( בשלב שהגוף לא פיתח עדין סבילות לכדור ) , מכאן אולי גם התחושה של רפיון השרירים. 2. על סמך נסיוני העשיר בבנזודיאזפינים , ההשפעה יכולה להתחיל אחרי מס דקות , נניח 10 דקות , ואת השפעתו המלאה אפשר להרגיש כעבור חצי שעה שעה . וזה מחזיק לכמה שעות ( טוב תלוי גם במינון , והסיבולת של הגוף לתרופות ). 3. הגוף יכול לפתח סבילות / עמידות לקלונקס אם הוא נלקח על בסיס קבוע , ולדעתי מעל חודש ימים , יש סיכוי טוב שהגוף יפתח סבילות ואז יהיה צורך להעלות את המינון , יש לכך כמה הסברים ,אחד מהם שהכבד מפתח אנזימים שמפרקים טוב יותר את החומר והסיבה האחרת קשורה לרצפטורים שנקשרים לחומר . אני מניחה שיש עוד כמה גורמים. 4. אני מניחהשכל אדם אינדיבדואלי , בדרך שגופו מגיב לחומר החל מתופעות לוואי של עייפות וכלה בפיתוח סבילות והגדלת האפקט . וכמובן בהתמכרות לו. 5. עדיף בלי בנזודיאזפינים , כן אם אפשר גם לזרוק לזבל , אבל מה לעשות שיש כאלה שזקוקים להם . אני חושבת שפסכיאטרים "מקלים ראש" עם הבנזו כמו קסנקס וקלונקס שלהן הסיכוי הגבוה לפתח סבילות מהר ואף להתמכרות. 6. קטונתי מלשפוט רק טוב , מיטל

מדי יום אנו שומעים וקוראים ברדיו, בעיתונים ובטלוויזיה על "המלחמה בסמים". מדי פעם נודע לנו באמצעי התקשורת שנתפסו כך וכך קילוגרמים של סמים כאלה ואחרים. לעומת זאת, התקשורת לא מרבה לספר על הכמות האדירה של חומרים "חוקיים" שהאוכלוסייה משתמשת בהם, במודע או שלא במודע, כ"סמים". ואכן, "סמים חוקיים" מהווים אחוז גבוה מאד של החומרים בהם נעשה שימוש לרעה, בארץ ובעולם כולו. בקלות רבה ניתן לקבל מרופא משפחה מרשם לרכישת כדורי הרגעה. הוראות משרד הבריאות קובעות שלא ניתן לספק מרשמים לתרופות אלו ליותר משבועיים. אנו מדברים על תרופות מסוג בנזודיאזפינים (כמו "ווליום", "אסיוול", "קלונקס", "לוריוון", "היפנודורם", "נומבון", "קסנאן" ודומות). התרשים הבא מראה שהשימוש בבנזודיאזפינים נמשך הרבה מעל לשבועיים. התרשים מוכיח שלא כל הרופאים פועלים על-פי ההוראות, ושדי בקלות ניתן להשיג מרשמים לתרופות אלו. בנזודיאזפינים הנם חומרים מאד יעילים כאשר השימוש בהם מבוקר ונעשה ע"פ הנחיות הרופא. בנזודיאזפינים הם חומרים בעלי ארבע תכונות עיקריות, ועל-פי זה נקבעת מטרת השימוש בהם: 1) אנקסיוליטי (נוגד חרדה) 2) הרפיית שרירים 3) היפנוטיים (כדורי שינה) 4) נוגד אפילפסיה (פרכוסים במחלת הנפילה). להשגת כל אחת מההשפעות הללו יש להשתמש בבנזודיאזפינים בצורה בטוחה מאד. למעשה, קשה מאד למות ממנת יתר של בנזודיאזפינים. אך לחומרים אלו יש שתי תופעות לוואי קשות: הם גורמים לדיכאון ויכולים להביא לתלות ואף להתמכרות. הדיכאון הנגרם מבנזודיאזפינים יכול להיות יחסית חזק מאד. הוא מופיע יותר באנשים מבוגרים. נשים מבוגרות רבות מבקשות מן הרופא שלהן כדורי שינה ומקבלות מרשם, לדוגמה, ל"לוריוון". אכן יכולת השינה שלהן משתפרת בהרבה, אך הן מתחילות להרגיש דיכאון שהולך ומחמיר עם המשך השימוש בתרופה. המשפחה ואפילו הרופא עצמו, מייחסים את הדיכאון הזה לסיבות שונות, בעיות "פילוסופיות-קיומיות" כגון אובדן של מישהו יקר, התמודדות עם הזקנה, איבוד היכולת הפרודוקטיבית בחיים ועוד, אך הם כמעט ולא שמים לב לכך שהאישה הזו כבר זמן רב מטופלת ב"לוריוון" (או תרופה דומה). במרבית המקרים, כאשר מחליטים להפסיק את השימוש בתרופה, תופעת הדיכאון נעלמת, אך כמובן, תופעת חוסר השינה חוזרת. ההשפעות החמורות ביותר של הבנזודיאזפינים הן בעצם הסבילות, התלות וההתמכרות שהחומרים האלה יכולים לחולל. סבילות – משמעות הדבר היא שכאשר התרופה נצרכת באופן קבוע לאורך זמן, ההשפעה שלה מתחילה לרדת ועל-כן המשתמש נאלץ להגדיל את המינון ע"מ לקבל את ההשפעה הרצויה. התמכרות – המטופל נהנה מאד מהשפעת התרופה, ועל-כן הוא לא מוכן להפסיק לצרוך אותה. תלות – המטופל איננו מסוגל להפסיק להשתמש בתרופה מבלי לסבול מתסמונת הנסיגה. תסמונת הנסיגה במקרה של בנזודיאזפינים היא קשה במיוחד. היא כוללת את התופעות הבאות: - העצמה זמנית של אותן בעיות שגרמו לקבלת הטיפול בתרופה מלכתחילה (חוסר שינה, חרדה) - דיספוריה (תסמונת הכוללת חוסר נחת, חרדה, הרגשה פסיכולוגית כללית לא טובה ועוד). - נטייה להתרגז - הזעה, סיוטים, רעידות - אנורקסיה - התעלפויות, סחרחורות במצבים קשים מאד ניתן להבחין בפרכוסים כמו אלה הנצפים במחלת הנפילה וגם בסימפטומים פיסכוטים. זוהי תסמונת נסיגה קשה כמו זו של אלכוהול ויותר קשה מזו של סמים אופיאטים. מכל הסיבות הללו אנו ממליצים בצורה גורפת שלא לקחת בנזודיאזפינים לאורך זמן, ולא להעלות את המינון הנלקח בצורה משמעותית. במידה ומישהו מעוניין בהפסקת השימוש בבנזודיאזפינים, עליו לעשות זאת באופן הדרגתי, ורצוי להסתייע באנשי מקצוע שמתמצאים בתחום. http://www.tevalife.com/article.asp?id=2066 http://www.tevalife.com/personalarticle/telias.htm

1. קלונקס מרפה שרירים ולכן אתה עשוי לחוש חולשת שרירים. 2. קלונקס משפיע ל-48 שעות אך ההשפעה העיקרית מגיע לשיא רק אחרי שעתיים לעשר שעות נוספות (סה"כ 12 שעות). מכיוון שהוא ארוך טווח הוא ניתן בד"כ במנה אחת או שתי מנות ליממה. כלומר ניתן לצפות להשפעה סבירה לאורך 24 שעות. 3. שימוש יומיומי בקלונקס מעל לשבועיים גורם לתלות, סבילות והתמכרות. הצורך לעלות במינון כדי להשיג את אותו אפקט זה הסבילות והוא הסיכון העיקרי בשימוש ממושך. כאשר התרופה נלקחת לבעיות שינה כבר אחרי שבועיים יש ירידה באפקט. כאשר היא נלקחת לבעיות חרדה הירידה באפקט הוא אחרי 3 חודשים. 4. עפ"י תקנות משרד הבריאות אסור לרופאים (כולל פסיכיאטרים) לרשום את התרופה מעל 15 ימים רצופים, אך עפ"י מידע שהמשרד עצמו פירסם, רופאים רבים לא מקיימים אחר התקנות, ככל הנראה עקב מודעות נמוכה לנושא של התמכרות לבנזודיאזפינים. על כל מרשם מועבר מידע של פרטי הרופא והחולה למשרד הבריאות למעקב. 5. תסמונת הגמילה מבנזודיאזפינים נחשבת למאד קשה ובחלק מהמקרים עשויה להיות מסכנת חיים. לכן גם אם לוקחים באופן קבוע חשוב לא להפריז במינונים ולסיים את הטיפול בצורה הדרגתית.