חוסר שינה חריף

חולה בסכיזואפקטיב. מטופלת בטגרטול ובזריקת קלופיקסול אחת לחודש. מזה מספר שבועות פשוט לא ישנה בלילות. הכי הרבה שעה-שעתיים וגם לא רצוף. לפני חצי שנה הפסקתי לגמרי עם כמות גדולה של איטומין. פניתי לרופאה שלי והיא רק רוצה שאחזור לקחת איטומין. ניסיתי 20 מ"ג ו40 מ"ג וזה לא עזר ורק עשה לי תופעות איומות של הרגשות של נפילה בגוף. זה סם איום ובחיים לא אגע בו יותר. יש לי תור לפסיכיאטר אחר אבל רק בסוף ספטמבר. ביתיים פשוט לא ישנה. מה לעשות?

לחיה חשוב לבדוק ולדעת האם חוסר השינה הוא לא סימן ראשון לפעילות יתר? אם מדובר על פעילות יתר אז חשוב להתחיל בטיפול ולהקדים תרופה למכה. כל טוב דר' גיורא הידש

יש משהו שמעניין אותי. אתה האדם השני שאני שומעת אותו משתמש במושג "פעילות יתר". רציתי לשאול: (1) האם מושג זה הוא מ-מ-ש מושג בפסיכיאטריה? (2) אם כן, אז מה מושג זה בא לתאר? בן אדם שהוא יותר מידי פעיל בחייו? שחיי היומ-יום שלו יותר מידי מתוחים? פעילות יתר של מה? (3) באחת משאלותיי כאן, תיארתי בעיה שלי. להזכירך, הצגתי את עצמי כפאסיבית מטבעי, וספרתי שפתאום נהיה לי מצב רוח טוב מידי והתחלתי להיות אקטיבית והתחלתי לעשות יותר קניות ולפנטז פנטזיות. כמו-כן, סיפרתי שהתחילו לי כשבועיים לפני כן, בעיות שינה: ישנתי פחות קמתי באמצע ולא יכולתי להמשיך לישון. - השאלה שלי היא האם ניתן לקרוא לסיטואציה כזאת פעילות יתר?

לחיה- האפשרויות שניתן לשקול עם פסיכיאטר: 1) לקחת קלופיקסול בכדורים לפני השינה, זה עשוי לעזור לך ולהרדים אותך, בהמשך עשוי גם להחליף את הזריקה. או- אפשרות אחרת יותר טובה- 2)לעבור לתרופה חדשה בשם סרוקוול (SEROQUEL)- שיכולה להחליף את הקלופיקסול והטגרטול. יש לה השפעה אנטי פסיכוטית, השפעה מייצבת וגם עוזרת לשינה.

לסיגל מה שאת מתארת בבהחלט עלול להתאים למצב של פיעלות יתר-מאניה. הכוונה היא למצב רוח טוב מדי שאינו מתאים לסביבה, לחץ של דיבור, האסוציאציות רצות מהר וכל מחשבה נדמה שהיא יצירתית וחשובה. כמובן שיש גם ביטוי בהתנהגות כי המעצורים פחותים (בלמים), כך גם בקניות ובזבוז כסף, יצירת קשרים עם אנשים, תתכן פעילות מינית שאינה אופיינית לאדם וכך הלאה. כמובן שישנן חומרות שונות של פעילות יתר, ממצב רוח מעט טוב יותר ועד התנהגות ממש לא אחראית ולא שקולה. כל טוב דר' גיורא הידש