לד"ר הידש, בהמשך להודעה

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

28/08/2005 | 07:38 | מאת: סיגל

ד"ר הידש ותמימי תודה. ד"ר הידש, זו לא אני שנוטלת את הזיפרקסה. אני לא נוטלת אף תרופה ומעולם לא נטלתי. על תקופות המאניה והדיפרסיה התגברתי בלי תרופות, מה גם שאז לא ידעתי במה מדובר. האם זה בעייתי שאינני נוטלת תרופה כרגע, בתקופה בה אני מרגישה מאוזנת? חשבתי פשוט לחכות עד לפעם הבאה, אם תבוא, ואז ליטול תרופה אם יהיה צורך. מה דעתך? תודה, סיגל

לקריאה נוספת והעמקה
29/08/2005 | 07:27 | מאת: תמימי

סיגל היקרה גם אני, בשני המשברים הראשונים שלי לא לקחתי תרופות. במשבר הראשון אפילו לא הייתי בטוחה שעברתי משבר מאני ופסיכוטי, ייחסתי את החוויות שעברתי לרוחניות ולמיסטיקה למרות שתמיד קינן בנפשי הספק- אם השתגעתי או לא. הגיע המשבר השני והשיגעון חזר, ובעוצמה גדולה יותר. וגם הדיכאון היה קשה וממושך יותר, ובמהלכו כן פניתי לעזרה ולראשונה נעזרתי בתרופות. בין המשברים הללו עברו כ- 7 שנים בהן תיפקדתי ללא תרופות בצורה טובה. וגם בין המשבר השני לאחרון עברו שנים ללא תרופות. אני הבנתי שהרגישות לחוסר האיזון הכימי במניה דיפרסיה היא מאד תלויית אדם- יש אנשים שאם אינם לוקחים תרופות יוצאים מאיזון תוך כמה חודשים ספורים, ויש כאלה שיכולים לתפקד כמה שנים בין לבין ולא מפתחים תסמינים מאניים או דיכאוניים. הבעיה היא שמאניה ופסיכוזה הן חוויות קשות ומפרקות, והן יכולות לגבות מאיתנו מחיר לא פשוט של פגיעה בחיים. יש כאן סיכון כי מי יודע איזה סוג מחלה שיש לך? האם מהסוג שיוצא מהר מאיזון- ואם כן- לא לקחת תרופות זה להסתכן במאניה קרובה מאד... או מהסוג שלי? הרופאים לא יכולים לדעת דברים כאלה מבדיקות דם או מלקיחת אנמנזה, ובסופו של דבר זו החלטה שלנו החולים איך לנהוג. רק רציתי להוסיף שאחרי שמתגברים על תופעות הלוואי הפסיכולוגיות של להסכים ולקחת תרופות פסיכיאטריות, התרופות עצמן בדרך כלל לא עושות תופעות לוואי- לפחות לי, ולקחתי ליתיום ועכשיו טגרטול, תקופה של כשנה וחצי, והן נותנות לי ולמשפחתי איזה ביטוח שבחודשים האלה שאני עם תרופה למרות שהמשבר חלף הלך לו כבר לפני שנה, הסיכויים לעוד יציאה מאיזון נמוכים יותר. אני מתכננת להפסיק לקחת טגרטול בקיץ הבא- לקראת הריון נוסף שאנחנו מתכננים, כי טגרטול אסור בתקופת הריון. בקיצור, זו שאלה מורכבת לענות עליה. מקווה שנקודת המבט האישית שלי עזרה לך קצת. רק בריאות איזון ויציבות, תמי.

29/08/2005 | 09:08 | מאת:

לסיגל כנראה טעיתי וטוב שאפשר לתקן. ההשקפה המקובלת היא ליטול טיפול מונע למנוע התקפים של פעילות יתר ודיכאון. לא לחכות שיהיה התקף אלא לתת טיפול עם מייצבי מצב רוח כאשר מרגישים טוב כדי למנוע את המאניה או הדיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש