העברה וסיום טיפול

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

22/08/2005 | 10:19 | מאת: מאיה

שלום דר' הידש, כתבת לפני כמה ימים שהפרידה זה אחד השלבים החשובים בטיפול, ושזה תפקיד המטפל להתחיל את התהליך. אבל יכולים להיות טיפולים מאד ארוכים, שיש הרבה תקופות שנראה בהם כאילו שהכל בסדר, אבל לא פתרנו שום דבר באמת, רק הצלחנו לדבר על הבעיות, אבל במציאות אין כל כך שינוי בהתנהגות. למשל אני בטיפול כבר מעט שלוש שנים,אבל המחשבה על סיום מלחיצה אותי מאד, וכל פעם שאני חושבת על זה אני נתקעת בטיפול למשך חודש בערך. זה מלחיץ שאמרת שהמטפל יוזם את הפרידה. ואם אני עדיין לא מוכנה? ואם אני מרגישה צורך להישאר עוד והוא פתאום יחליט שלא?

לקריאה נוספת והעמקה
22/08/2005 | 23:06 | מאת:

למאיה כמובן שאחד המרכיבים של סיום טיפול הוא הפחד או נכון יותר הפחדים. הפחדים מלאבד את המסגרת, התמיכה, הקשר וכמובן תמיד ניתן לשאול האם זה הזמן הנכון. כתבתי שהמטפל הוא היוזם אבל הוא לא המחליט. כאן צריכים שניים, הוא יוזם את השיחה על פרידה, מעלה את ההצעה, אומר שלדעתו את מוכנה וזה הזמן המתאים. אבל להחלטה ומעשה יש צורך בשניים. כל טוב דר' גיורא הידש

23/08/2005 | 10:53 | מאת: מאיה

ואיך אתה חושב שאני אלך למטפל שלי אחרי שהוא יגיד לי שהוא רוצה לסיים את הטיפול?? שהוא יחשוב שאני ל כולה להסתדר בלעדיו? אם הוא יגיד לי את זה אני אבין וזהו, אני לא אחזור יותר. זה ממש לא נעים שהוא ירצה לגמור את הטיפול ואני אהיה כמו איזה אובססיבית שלא יכולה בלעדיו. גם ככה אתם מסבכים לנו את החיים עם זה שמתאהבים בכם ואתם בטח מרוצים מזה אז עוד אחרי שתחשבו ש"אני מוכנה" אני ישאר?? אני מסכימה עם כל מה שצביאל כותב , זה רק עוד ועוד מניפולציות. מאיה