שעמום

אני בחורה בת 25 עם עבודה במשרה מלאה עם חבר במשך 6 שנים הפסקתי עם פלוטין שלקחתי במשך כ-3 שנים ועכשיו אני מתחילה שוב ציפראמיל . האם זה נורמאלי שבגיל כזה של החיים יהיו לי מעט חברים יש לי רק את החברים של העבודה ועוד כמה חברות שאני לא בקשר צמוד איתם . אני תמיד מרגישה כאילו אני רודפת אחרי כמה מהם כדי שיתראו איתי וזה באמת ככה יש חברה אחת שפשוט לא עושה מאמץ להתראות איתי. שהטלפון לא מצלצל ימים שלמים (מצלצל אבל לא חברות)אני רוצה למות , אני מרגישה שלאף אחד לא אכפת ממני , אני מרגישה כל כך לבד. חברה אחת בחו"ל חברה שנייה כל הזמן לומדת וחברה אחרת בדיוק ילדה וכו וכו אני מרגישה כאילו אין לי חיים .!!!! האם ציפראמיל ייתן לי טעם לחיים ? אני מתחילה יום ראשון לקחת. יש לציין שטני עובדת במשרה מלאה וחברותית מאוד בעבודה וכו....אבל היא לא מכילה המון נשים .(2-3) ואני עייפה בסוף יום עבודה . אבל אני רק רוצה לדעת שמישהו צריך אותי, זקוק לי!!! ואין...... יש לי אחיות שאנחנו בקשר מצויין כמו חברות אבל עכשיו הם מתחזקות בדת וזה קצת מרחק.... מה יהיה ?

לדיקי בדרך כלל במחצית השניה של שנות העשרים החברים מתחילים להתחתן ואחר כך יש ילדים ומרכז הכובד עובר מהחברות להורים של ילדים אחרים וכך הלאה, וכל אחד עסוק יותר במשפחה שלו. כך שאני מניח שהקשר עם החבר צריך להיות משמעותי יותר. אבל אם את בחורה מופנמת יותר, או אם יש בעיה בקשרים חברתיים, הצפרמיל יכול לעזור באופן עקיף. הוא מעלה את הביטחון העצמי ואז גם הקשרים החברתיים טובים יותר. אבל טיפול השורש לבעיות הללו הוא פסיכותרפיה. כל טוב דר' גיורא הידש