שאלה
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום, אני בת 24, מגמגמת כבר 13 שנה. הגמגום פגע בי בכל תחומי החיים. עברתי טיפולים שונים מכל הסוגים אבל אף טיפול לא עזר. כמו שכבר ציינתי הפגיעה באיכות חיי היא ענקית. בעיה אחת גדולה היא הטלפון: אני לא מסוגלת להתקשר בטלפון לאף אחד פרט לבני משפחה קרובים ביותר ומספר חברות אצלן אני מופיעה בפלאפון בשיחה מזוהה. אחד החלומות שלי הוא להתקשר ולהגיד "שלום אני ... אפשר בבקשה לדבר עם..." אני לא מסוגלת לעשות זאת וכתוצאה מכך כל שיחת טלפון מצריכה עזרה מבני משפחה או חברות שידברו בשמי (באיזה תרוץ עלוב בגללו הם מדברים בשמי). כל קביעת תור לרופא, כל טיפול בענייני ניירת, כל חזרה להודעה שהשאירו לי הופך לבלתי אפשרי. סיימתי עכשיו לימודי תואר ראשון ואני צריכה לחפש עבודה - כל מקום שלא מפרסם מספר פקס נפסל מידית (ונעזוב בינתיים את ראיון הקבלה). ורשימת הדוגמאות עוד ארוכה... רציתי לדעת אולי יש לפסיכיאטריה מה להציע ? אולי במקרה קיימת תרופה שלא שמעתי עליה ויכולה לעזור לי ? תודה מראש
לעדי- אצל מבוגרים גימגום נובע מרמה גבוהה מדי של דופאמין באיזור התת-קורטיאלי של המוח ולכן תרופות שחוסמות את הדופאמין מדכאות ומעלימות את הסימפטומים של גמגום כל עוד את נוטלת את התרופה. בפסיכיאטריה תרופות אלה משמשות לטיפול בפסיכוזה. מכיוון שגמגום היא הפרעה נוירולוגית ולא פסיכיאטרית אז גם נוירולוג יכול לתת לך את הטיפול אבל התרופות הן ברובן פסיכיאטריות מקבוצת הנאורולפטיקה- "אנטי פסיכוטיים".
לעדי איני מכיר תרופה נגד גמגום, אולם מדבריך עולה שכל תקשורת עם אנשים לא מוכרים מעלה את רמת החרדה והפחדים. דווקא לחרדות ישנם מספר טיפולים יעילים, כך שכדאי לעבור אבחון ולראות האם אפשר לעזור מההיבט הזה. שמעתי שהיפנוזה עוזרת בבעיה של גמגום, אבל לא זכורה לי ספרות מקצועית בנושא. צריך לשאול מטפל העובד עם הפנוזה. כל טוב דר' גיורא הידש
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=15212606&dopt=Citation