מאניה דיפרסיה

שלום ד"ר, בהמשך לשאלותיי הקודמות על מאניה דיפרסיה "פתאומית": 1. לאחר לקיחת פרוזאק (פלוטין) למשך תקופה לא ארוכה מידי, הגיע מצב מאני שבעקבותיו הרופא המטפל החליף את התרופה לריספרדל. (כבר 2 מ"ג). האם יתכן שהמחלה "נוצרה" בעיקבות שימוש בנוגדי דיכאון, או רק "התעוררה"? 2. קראתי שדכאון דו קוטבי באנשים רגישים יכול להיווצר מלקיחת נוגדי דיכאון - עד כמה הכוננה "להיווצר" היא שהמאניה דיפרסיה לא הייתה שם קודם? 3. האם לאחר התקף מאני חריף 1 (שכלל אבחנה של גלישה פסיכוטית) אפשר לאבחן אדם כחולה בדכאון דו קוטבי (היו גם דכאונות בעבר) - ולרצות לטפח בו בליתיום? אני חוששת שזו הייתה הופעה חד פעמית והטיפול הוא לכלכ החיים - והוא לא במקום. האם יתכן? 4. אלו עוד אפשרויות פרט ללקיחת MOOD STABILAZERS שאני לא מתכוונת בשום אופן לקחת - יש לטיפול במאניה דיפרסיה? (הבעיה:הדכאונות לא הגיעו לאובדנות ולא פגעו בעבודה באופן שיגרום לפיטורים, והמאניה גרמה לבזבוז וחוסר שינה רציני אך לא למצב שהוא בלתי הפיך או איום ונורא, כך שהרצון שלי לקחת תרופה מייצבת לכל החיים הוא אפסי). 5. ואחרון: האם זה נכון שאי טיפול במאניה דיפרסיה גורם להחרפת האפיזודות ומדוע? תודה רבה תותי

3. ההנחה הבסיסית היא שהתקף מאני לעולם ילווה בדיכאון, אז התשובה היא כן - אפשר. 4. כל התרופות האנטי אפילפטיות הן מייצבות : טגרטול, טופמקס, למיקטל. האופציות הן לא לפי בחירה אלא לפי מה שעובד. אני מכירה מישהו בי פולרי שלקח 5 שנים עד שמצאו תרופה שמייצבת אותו. הרבה פעמים מדובר ביותר מתרופה אחת. גם תרופות אנטיפסיכוטיות יכולות להתאים כדי למנוע התקפים.

לפי מה קובעים אם צריך בכלל למנוע את ההתקפים? אם אין נזק חמור מידי שהחולה אינו מוכן לסבול אותו כמו בזבוז עד רמה בלתי סבירה או פגיעה בעצמו או באחרים - איך הפסיכיאטר קובע שיש לייצב אותו?

לתותי אכן אין חשיבות לגורם שהביא להתרפצות המחלה הדו-קוטבית=מאניה דפרסיה. במקרה שלך התרופה גרמה להתפרצות ומאז המחלה היא אותה מחלה כמו מחלה שפרצה ללא טריגר. הטיפול הוא במייצבי מצב הרוח וישנם מספר סוגים. ליטיום, נוגדי אפילפסיה שמשמשים כמייצבים, תרופות נוגדות פסיכוזה כמו רספרידל וזיפרקסה שהוכיחו את יעילותן בייצוב. הסכנה לחזרה של התקף גדולה יותר ככול שאת קרובה להתקף הראשון. לכן ההמלצה הבטוחה היא ליטול תרופה מייצבת קודם כל שנתיים אחרי ההתקף. אחר כך הסיכון יורד אבל בהחלט נשאר סיכון להתקף חוזר. בכל אופן ככול שמתרחקים מההתקף הראשון הסיכון יורד ולכן בטוח יותר לא להמשיך עם טיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר, ענית לי על הכל פרט לדעתך על המאניה עצמה. אם היא לא גורמת לנזקים כבדים מידי (כסף הוא עניין נזיל והפיך), ועיקר ההתקף הוא יצירתיות ושימחה (מדומה אולי אך מורגשת כאמיתית) וכו' - האם לדעתך עדיין יש לקחת תרופות או לא? אני מבינה שזה בעייתי לשאול כי באמת כל מקרה לגופו ולא ניתן לענות מהשרוול - אך בכל אופן - האם באופן גורף כל מי שיש לו מאניה דיפרסיה צריך לקחת תרופות לדעתך או שיש מצבי ביניים? תודה תותי