על פסיכיאטרייה ואתיקה- מספר שאלות

שאלות למנהל הפורום לד"ר גיורא הידש שלום רב, הנני מנהלת הפורום 'די לכפייה הפסיכיאטרית'. למרות שמרבית השאלות כאן עוסקות בתרופות, ברצוני להציג שאלות על ההיבט החברתי מוסרי של הפסיכיאטרייה. לעיתים מסוימות מביאים גולשי הפורום שלי קישורים מן הפורום 'פסיכיאטרייה'. בעקבות כמה הודעות שקראתי 'תחת ההנהלה החדשה' התחושה הברורה שיש לי היא שהגישה השתנתה. ברצוני להציג בפניך כמה שאלות מהותיות העוסקות לאו דווקא בתרופות אלא בחיבור שעשה פינל, אבי הפסיכיאטרייה המודרנית, בין יכולתם של הפסיכיאטרים לרפא 'חוסר איזון כימי' לבין יכולתם לקבוע 'מיהו כשיר' ומיהו 'שאינו כשיר'. גישתו של פינל, שנולדה עם המהפכה הצרפתית, קבעה למעשה שקבוצה מסוימת באוכלוסייה, באופן 'זמני' 'אינם כשירים' לקבל את הזכויות ש'כל בני האדם קיבלו'. או אז נולדה הפסיכיאטרייה המשפטית, כלומר זו בהקשר המשפטי, כאשר פינל יצר סטאטוס של 'מניעת זכויות באופן זמני' ממי שהוגדרו כ'לא שפויים' כאשר מטרת ה'ריפוי' היא להביא אותם לידי חופש בחירה שיעזור להם לממש את הזכויות. 'חטא קדמון' זה של פינל ממצב ,בעצם, למעשה , בצורה בעייתית את 'תוצאות' המהפכה הצרפתית: הזכויות נתנו לכולם חוץ מל'משוגעים'. לפסיכיאטרייה ניתן התפקיד הבלעדי כמעט לקבוע מיהם המשוגעים. יש כאן הגיון מעגלי. רק הפסיכיאטר יודע 'מיהו משוגע' ולכן לא זכאי לזכויות ולחירויות שנקבעו במהפכה הצרפתית. על רקע זה, תוך כדי שאלת 'מי שמכם' קמה התנועה האנטי-פסיכיאטרית. ( וזאת הייתה הקדמה לשאלות הבאות: ) 1. לאחרונה נחשפה פרשה קשה של אלימות כלפי מאושפזים פסיכיאטרים. סמיון חיות, על פי הפרשה, היכה במשך שנים מאושפזים, גנב מהם כספים ועשה בהם מעשה סדום. עם זאת.. נתקלתי בכמה מקרים שבהם פסיכיאטרים בכירים במערכת הפסיכיאטרית, כתגובה לתלונות של מאושפזים על אלימות, הציגו את המאושפזים כ'משוגעים'  והשתמשו באבחנתם כ"משוגעים" בכדי ליצור במרומז באופן מחליא את הרושם כאילו מדובר בהזיות לשמן ולא באלימות של ממש. האין לאור חשיפת פרשת המקרים האחרונים באברבנל, ולאור פרשות קודמות של אלימות מתמשכת בבתי חולים פסיכיאטרים  האין זהו זמן למערכת בריאות הנפש לערוך חשבון נפש? האם פסיכיאטר הקובע שתלונתו של אדם אשר התלונן על אלימות נגדו היא חלק ממחלתו הנפשית, כאשר ידוע כיום שהאלימות שכיחה בבתי חולים פסיכיאטרים, הינה בגדר עבירה אתית?

אלימות: פרשת האלימות האחרונה באברבנל: http://planet.nana.co.il/v36800/subject_of_the_month.htm עוד : על אלימות http://planet.nana.co.il/v36800/f_violance_against_prisoners.html עדויות: קשירה http://planet.nana.co.il/v36800/f_testimonies_about_restraining.html מוות : למה מי מת? למערכת בריאות הנפש בישראל ישנם שלדים בארון: http://www.indymedia.org.il/imc/israel/webcast/14662.html

2. שאלה 2 : ספרו של יגאל עילם, 'ממלאי הפקודות' הסביר את כמה מן הזוועות והפשעים נגד האנושות שנעשו בהיסטוריה, תוך כדי שמבצעי הזוועות טענו ש'מילאו פקודות'. יגאל עילם הראה כיצד ה'שליטים' רק יצרו את האווירה , והאנשים בדרגים שלמטה 'יזמו'. דוגמא זאת מוצגת כאן, בשאלה זו, תוך הדגמת המושג 'מיצוב מבזה' בכדי להציג אפשרות שבה המערכת הפסיכיאטרית, ביחסה שולל-צלם האנוש למאושפזים, מעודדת , יוצרת אווירה מתאימה ונותנת 'אור ירוק' לסניטרים פסיכיאטרים, להכות את המאושפזים. שיעור האלימות בבתי חולים פסיכיאטרים הוא מזעזע. הבה נבחן למה? מהו מיצוב מבזה? או בואו ונשאל-> האם לכל היהודים ישנו אף ארוך? האם כל הנשים רוצות שיאנסו אותן? לא, אבל בקריקטורה האנטישמית לכל היהודים יש אף ארוך, ובסרטים פורנוגרפים כל הנשים רוצות שיאנסו אותן. בתחקיר על אנסים ***הוכח*** שכחלק מן ה'הכנה' הנפשית שלהם לאונס הם צפו בסרטים פורנוגרפים בעלי שיעור אלימות וביזוי מיני גבוה. ידוע שאלימות אנטישמית ותיאור היהודים באופנים מבזים מלבה את האלימות. ממש כמו במודל של יגאל עילם -> יש מי שתפקידו ללבות את האלימות ( על ידי הצגת קריקטורה אנטישמית או על ידי הצגת סרט פורנו) ויש מי שמקבל את המסרים ( האנטישמי התוקף יהודי ברחוב או האנס האכזרי ) ופועל עליהם. נדמה שבמערכת הפסיכיאטרית מקבלים סניטרים מסוימים מסרים מראשי המערכת, לפיה אלימות היא 'כדאית' או שהם ינהגו באלימות 'יצאו בזול'. מהם המסרים ש'מעניקה' המערכת הפסיכיאטרית, לרבות פסיכיאטרים בכירים, לאותם סניטרים אלימים? א. אבחון תלונתו של המאושפז באופן מיידי, וללא חקירה נוספת, באופן כמעט אוטומטי כ"סמפטום" למחלתו ( הגיעו ליידי הרבה מאד מקרים כאלו) ב. כאשר מאושפז מתלונן על אלימות פסיכיאטרים בכירים מסוימים, כאקט של הגנה על 'שמו הטוב של בית החולים', מציגים את תלונתו כ"חלק מן" "המחלה" ובכך בעצם נותנים אור ירוק לאלימות. ג. המיצוב המבזה וזוהי הנקודה החשובה בשאלה זו. כפי שהתמונה הפורנוגרפית מציגה את המגדר הנשי כולו באופן משפיל, או כפי שהקריקטורה האנטישמית מציגה את היהודי באופן משפיל ומבזה ומעודדת פגיעה בו : כפי שהאנטישמים מציגים את היהודי ארוך אף, הפורנוגרפים : את האישה כ'רוצה להיאנס' וכ'כלי קיבולת' כך אבחנות פסיכיאטריות רבות משתמשות ב **** תיאורים מילוליים משפילים*** שאין להם ולא כלום עם רפואה, ויש להם ***** הרבה מאד ***** עם סטראוטיפיזציה: "מוזר" "מוזנח" "מלוכלך" , "משוטט" "מתפרץ". נזדמן לי לקרוא כמה 'אבחנות' פסיכיאטריות ולהשוות את גרסת המאושפז לגרסת האבחנה: מסתבר שכמה עובדות לא היו ולא נבראו אלא לצורך האבחנה. עובדות אחרות הוצאו מהקשרן. אנשים רבים ספרו לי שעברו אירוע טראומטי או קשה והגיבו בהתפרצות זעם או 'הרמת שולחן'. למרבה המצער הפסיכיאטרים מתארים בצבעים עזים וצהובים את התגובה לאירוע טראומטי מסוים בחיי המאושפז, אך 'שוכחים' לציין שהתקיים אירוע טראומטי, קשה, או משפיל, לפני כן. כך נוצר למעשה רושם שהמאושפז עמד לו לבדו בריק, ביקום ריק, בסביבה ללא אנשים, ללא אירועים וללא הקשרים, ופתאום "נפל עליו שיגעון פנימי" (כנראה ביוכימי, שאפשר 'לרפאו' בתרופות) ובתגובה לכך "התפרץ", "בכה" "הדרדר"" שבר". **** תיאור תגובות האדם לאירועים טראומטים בחייו כאשר משמיטים במכוון או "שוכחים" לציין את האירועים שקדמו לתגובתו של האדם לאירוע קשה או טראומטי יוצרים יש מאין תדמית של "חולה נפש" "לא צפוי" "אלים" ו"מתפרץ"  "לא רציונלי" ו"לא כאחד האדם"*** המסתכל מן הצד רואה את גיליון האבחנה של "חולה" ה"נפש" ורואה "התפרצות" כל המתבונן מהצד ***עלול לחשוב שהשיגעון נחת על אותו אדם, יש מאיין, או יותר נכון, לפי הנארטיב הרצוי לפסיכיאטרים, מתוך מאגר השיגעון הפנימי שלו*** וגרם לו "להתפרץ" : תיאור תגובתם של מאושפזים לאירועים טראומטים בהשמטת האירוע, הסיבה והמסובב, וההקשר, מזין את הסטריאוטיפיזציה של "חולה נפש" "בלתי צפוי" "אלים" "מתפרץ" ..המשך יבוא!

היי היה לי בכל זאת לפנות אליך בשם אפילו לכינוי אבל אמשיך בכל זאת ואספר סיפור. אני נזכר שפעמיים השתתפתי בועדה פסיכיאטרית מחוזית ולא אפרט את סמכויותיה כאן. בכל אופן בועדה האחרונה הובא אדם אשר לפי הציטוט "שכב על הרצפה והכה שוטרים", כאשר לא הצלחתי לשכנע את הועדה לשחררו, שחררתי את עצמי מהועדות. יש הרבה במה שאת מביאה אבל אין מדובר בתיאוריה. גם אונס ויחסי מין בכפיה, ניתן להפסיקם רק על ידי דעת קהל ומודעות. בהבדל מהנאציזם שלא היה בה עיתונות וחופש מצבנו בכל אופן שונה. רק לחץ ותלונות יכולים לעזור בדיוק כמו בטראומות של אונס שלאט לאט הסטיגמות שהאשה אשמה משתנות. אני יודע שמדובר באוכלוסיה חלשה, אבל כך היה גם עם נשים במאה שעברה. צריך להתחיל במקום כלשהו, לא בתיאוריה אלא במעשה. ביי הידש

ובכן , האם לדעתך, בעצם הגדרה אוטומטית כמעט, מבלי להקדיש מחשבה, כאשר מממקמים ומתייגים כל תלונה של מאושפז אודות אלימות או כנגד יחס שלילי ומשפיל כ"הזיות של מטורף" --> בכירי המערכת הפסיכיאטרית אשר יש מהם אשר חתומים על אבחנות המרמזות באופן בוטא ודי מחליא שתלונתו של מאושפז על אלימות הינה 'סמפטום לשגעון' או "לא אמינות כיוון שהוא משוגע" --> האם יש בגישה זו, שננקטת לעיתים למרבה הצער בידי פסיכיאטרים ידועי שם... בכדי לתת אור ירוק לאלימות? והאם... בהמשך לחלקה השני של שאלה שתיים: שימוש בתיאורים מבזים, שכל מטרתם להפוך את המאושפז, התנהגותו, אורחות חייו, דפוסי-חייו ותגובותיו האופיניות למושא ללעג ושנינה, בוז וחוסר כבוד--> האם בבחירת מילים מבזות ( למשל "משוטט" במקום 'הולך' או "מוזר" או "מלוכלך" ) יש בכדי לקדם אלימות? האם מילים אילו, שנבררות לעיתים בצורה מכוונת, ישנו ביסוס רפואי? הזוהי רפואה? או שמא זוהי סטראוטיפיזציה המסתתרת מאחורי החלוק הלבן של הרפואה? בברכה... ענבלhunky_dory כתב/ה: > > 2. שאלה 2 : ספרו של יגאל עילם, 'ממלאי הפקודות' הסביר את כמה מן > הזוועות והפשעים נגד האנושות שנעשו בהיסטוריה, תוך כדי שמבצעי > הזוועות טענו ש'מילאו פקודות'. יגאל עילם הראה כיצד ה'שליטים' רק > יצרו את האווירה , והאנשים בדרגים שלמטה 'יזמו'. > > דוגמא זאת מוצגת כאן, בשאלה זו, תוך הדגמת המושג 'מיצוב מבזה' > בכדי להציג אפשרות שבה המערכת הפסיכיאטרית, ביחסה שולל-צלם האנוש > למאושפזים, מעודדת , יוצרת אווירה מתאימה ונותנת 'אור ירוק' > לסניטרים פסיכיאטרים, להכות את המאושפזים. שיעור האלימות בבתי > חולים פסיכיאטרים הוא מזעזע. הבה נבחן למה? > > מהו מיצוב מבזה? או בואו ונשאל-> האם לכל היהודים ישנו אף ארוך? > האם כל הנשים רוצות שיאנסו אותן? לא, אבל בקריקטורה האנטישמית לכל > היהודים יש אף ארוך, ובסרטים פורנוגרפים כל הנשים רוצות שיאנסו > אותן. > > בתחקיר על אנסים ***הוכח*** שכחלק מן ה'הכנה' הנפשית שלהם לאונס > הם צפו בסרטים פורנוגרפים בעלי שיעור אלימות וביזוי מיני גבוה. > ידוע שאלימות אנטישמית ותיאור היהודים באופנים מבזים מלבה את > האלימות. ממש כמו במודל של יגאל עילם -> יש מי שתפקידו ללבות את > האלימות ( על ידי הצגת קריקטורה אנטישמית או על ידי הצגת סרט > פורנו) ויש מי שמקבל את המסרים ( האנטישמי התוקף יהודי ברחוב או > האנס האכזרי ) ופועל עליהם. > > נדמה שבמערכת הפסיכיאטרית מקבלים סניטרים מסוימים מסרים מראשי > המערכת, לפיה אלימות היא 'כדאית' או שהם ינהגו באלימות 'יצאו > בזול'. מהם המסרים ש'מעניקה' המערכת הפסיכיאטרית, לרבות > פסיכיאטרים בכירים, לאותם סניטרים אלימים? > א. אבחון תלונתו של המאושפז באופן מיידי, וללא חקירה נוספת, באופן > כמעט אוטומטי כ"סמפטום" למחלתו ( הגיעו ליידי הרבה מאד מקרים כאלו) > ב. כאשר מאושפז מתלונן על אלימות פסיכיאטרים בכירים מסוימים, כאקט > של הגנה על 'שמו הטוב של בית החולים', מציגים את תלונתו כ"חלק מן" > "המחלה" ובכך בעצם נותנים אור ירוק לאלימות. > ג. המיצוב המבזה וזוהי הנקודה החשובה בשאלה זו. כפי > שהתמונה הפורנוגרפית מציגה את המגדר הנשי כולו באופן משפיל, או > כפי שהקריקטורה האנטישמית מציגה את היהודי באופן משפיל ומבזה > ומעודדת פגיעה בו : כפי שהאנטישמים מציגים את היהודי ארוך אף, > הפורנוגרפים : את האישה כ'רוצה להיאנס' וכ'כלי קיבולת' כך אבחנות > פסיכיאטריות רבות משתמשות ב **** תיאורים מילוליים משפילים*** > שאין להם ולא כלום עם רפואה, ויש להם ***** הרבה מאד ***** עם > סטראוטיפיזציה: "מוזר" "מוזנח" "מלוכלך" , "משוטט" "מתפרץ". נזדמן > לי לקרוא כמה 'אבחנות' פסיכיאטריות ולהשוות את גרסת המאושפז לגרסת > האבחנה: מסתבר שכמה עובדות לא היו ולא נבראו אלא לצורך האבחנה. > עובדות אחרות הוצאו מהקשרן. אנשים רבים ספרו לי שעברו אירוע > טראומטי או קשה והגיבו בהתפרצות זעם או 'הרמת שולחן'. למרבה המצער > הפסיכיאטרים מתארים בצבעים עזים וצהובים את התגובה לאירוע טראומטי > מסוים בחיי המאושפז, אך 'שוכחים' לציין שהתקיים אירוע טראומטי, > קשה, או משפיל, לפני כן. כך נוצר למעשה רושם שהמאושפז עמד לו לבדו > בריק, ביקום ריק, בסביבה ללא אנשים, ללא אירועים וללא הקשרים, > ופתאום "נפל עליו שיגעון פנימי" (כנראה ביוכימי, שאפשר 'לרפאו' > בתרופות) ובתגובה לכך "התפרץ", "בכה" "הדרדר"" שבר". **** תיאור > תגובות האדם לאירועים טראומטים בחייו כאשר משמיטים במכוון או > "שוכחים" לציין את האירועים שקדמו לתגובתו של האדם לאירוע קשה או > טראומטי יוצרים יש מאין תדמית של "חולה נפש" "לא צפוי" "אלים" > ו"מתפרץ"  "לא רציונלי" ו"לא כאחד האדם"*** המסתכל מן הצד > רואה את גיליון האבחנה של "חולה" ה"נפש" ורואה "התפרצות" > כל המתבונן מהצד ***עלול לחשוב שהשיגעון נחת על אותו אדם, יש > מאיין, או יותר נכון, לפי הנארטיב הרצוי לפסיכיאטרים, מתוך מאגר > השיגעון הפנימי שלו*** וגרם לו "להתפרץ" : תיאור תגובתם של > מאושפזים לאירועים טראומטים בהשמטת האירוע, הסיבה והמסובב, > וההקשר, מזין את הסטריאוטיפיזציה של "חולה נפש" "בלתי צפוי" > "אלים" "מתפרץ" > > ..המשך יבוא!

כאשר אני אומרת תיאורים משפילים המכוונים כלפי אנשים , זוהי כוונתי: במאה ה 19 מדענים גדולים וידועי שם עסקו ב'ידיעת האדם': הם "הבינו" את האדם ה"כושי" והשוו אותו לקוף : כך למשל , תיאר, ברוקה, גדול מדעניה של צרפת במאה ה 19 אישה "כושית" אשר היוותה במידת מה, נשוא המחקר שלו: "היא נהגה לשרבב את שפתיה בדיוק כפי שעושה זאת אוראנג-אוטאן. בתנועותיה היה משהו מן הפתאומי והפנטסטי, שהזכיר את תנועותיהם של קופי-האדם. שפתיה היו גדולות בצורה מפלצתית [ נשכח מקיוויה, ככל הנראה, ששפתיהם של קופי-אדם קטנות ודקות]. אוזנה הייתה קטנה כמו אוזן של קופי אדם רבים, הצפיר* חלש, והגבול החיצוני כמעט בלתי-נראה מאחוריו. כל אלה תכונות אופייניות של חיה. מעולם לא ראיתי ראש אנושי שהזכיר קוף-אדם יותר מראשה של האישה הזאת-.." בתיאור הזה משווה, למעשה, מדען דגול אישה "כושית" ל"קוף" ו"מוכיח" שהשחורים הם "גזע" "נחות" ש"אינו ראוי לזכויות". יש קשר רב בין תיאור אוכלוסייה מסוימת בצבעים מבזים ( יהודים, "חולי נפש", "כושים") לבין הפגיעה בזכויות באוכלוסייה זו. כמו התיאורים הפסיכיאטרים דהיום, המשתמשים במילים לא מדעיות וסטראוטיפיות לגבי אנשים המוגדרים כ"חולי נפש", כך התיאור הזה , "מדעי" לחלוטין בו מדען לבן "חוקר" אישה "כושית" ( עצם העמדת אדם למחקר כבר אינה מוסרית) היה 'פרלמנטרי' למדי במאה ה 19. רוצה לאמר: מעיוני באבחנות פסיכיאטריות, הן משובצות מילים סטראוטיפיות, משפילות, תיאורים משפילים למכביר המסתתרים מאחורי החלוק הלבן של המדע. האנלוגיה היחידה שיכולה להדגים את האבסורד היא ההדגמה שגם ה"מדע" של המאה ה 19הלא הוא מדע האנשים ה"כושים" ו"נחיתותם" לעומת האנשים הלבנים, שהיה מקובל ו main stream י במאה ה 19 , תיאר באופנים משפילים אוכלוסיות מוחלשות תוך "ביסוס" מדעי ועלה תאנה מדעי לתיאורים שהיום אנשים היו מועמדים עליהם ובגינם לדין על התבטאות גזענית. מה שאנו רואים כאן התיאור של 'ונוס ההוטנטית' ( זה היה השם שהמדענים הלבנים-גזענים במאה ה 19 נתנו לאישה שהייתה ללא הסכמתה מושא המחקר שלהם) הוא גזענות לשמה אולם מאה וחמישים שנה לפני כן  אנשים שהוציאו את הבלי הגזענות האלו מפיהם נחשבו לא ל"גזענים עלובים" כפי שהיה נחשב היום לבן דרומי מטקסס, נהג משאית שתיין בירות ומכה- את אישתו אשר היה משווה "כושים" ל"קופים" , אלא לאנשי מדע מכובדים. טענתי היא שהפסיכיאטרייה היום כוללת שימוש בתיאורים ציוריים מבזים המציגים את התנהגות המאושפזים בקונטקסט נלעג, מביך ומוצא מהקשרו. אין פה מדע. אלא רק גזענות. מה דעתך? hunky_dory כתב/ה: > > 2. שאלה 2 : ספרו של יגאל עילם, 'ממלאי הפקודות' הסביר את כמה מן > הזוועות והפשעים נגד האנושות שנעשו בהיסטוריה, תוך כדי שמבצעי > הזוועות טענו ש'מילאו פקודות'. יגאל עילם הראה כיצד ה'שליטים' רק > יצרו את האווירה , והאנשים בדרגים שלמטה 'יזמו'. > > דוגמא זאת מוצגת כאן, בשאלה זו, תוך הדגמת המושג 'מיצוב מבזה' > בכדי להציג אפשרות שבה המערכת הפסיכיאטרית, ביחסה שולל-צלם האנוש > למאושפזים, מעודדת , יוצרת אווירה מתאימה ונותנת 'אור ירוק' > לסניטרים פסיכיאטרים, להכות את המאושפזים. שיעור האלימות בבתי > חולים פסיכיאטרים הוא מזעזע. הבה נבחן למה? > > מהו מיצוב מבזה? או בואו ונשאל-> האם לכל היהודים ישנו אף ארוך? > האם כל הנשים רוצות שיאנסו אותן? לא, אבל בקריקטורה האנטישמית לכל > היהודים יש אף ארוך, ובסרטים פורנוגרפים כל הנשים רוצות שיאנסו > אותן. > > בתחקיר על אנסים ***הוכח*** שכחלק מן ה'הכנה' הנפשית שלהם לאונס > הם צפו בסרטים פורנוגרפים בעלי שיעור אלימות וביזוי מיני גבוה. > ידוע שאלימות אנטישמית ותיאור היהודים באופנים מבזים מלבה את > האלימות. ממש כמו במודל של יגאל עילם -> יש מי שתפקידו ללבות את > האלימות ( על ידי הצגת קריקטורה אנטישמית או על ידי הצגת סרט > פורנו) ויש מי שמקבל את המסרים ( האנטישמי התוקף יהודי ברחוב או > האנס האכזרי ) ופועל עליהם. > > נדמה שבמערכת הפסיכיאטרית מקבלים סניטרים מסוימים מסרים מראשי > המערכת, לפיה אלימות היא 'כדאית' או שהם ינהגו באלימות 'יצאו > בזול'. מהם המסרים ש'מעניקה' המערכת הפסיכיאטרית, לרבות > פסיכיאטרים בכירים, לאותם סניטרים אלימים? > א. אבחון תלונתו של המאושפז באופן מיידי, וללא חקירה נוספת, באופן > כמעט אוטומטי כ"סמפטום" למחלתו ( הגיעו ליידי הרבה מאד מקרים כאלו) > ב. כאשר מאושפז מתלונן על אלימות פסיכיאטרים בכירים מסוימים, כאקט > של הגנה על 'שמו הטוב של בית החולים', מציגים את תלונתו כ"חלק מן" > "המחלה" ובכך בעצם נותנים אור ירוק לאלימות. > ג. המיצוב המבזה וזוהי הנקודה החשובה בשאלה זו. כפי > שהתמונה הפורנוגרפית מציגה את המגדר הנשי כולו באופן משפיל, או > כפי שהקריקטורה האנטישמית מציגה את היהודי באופן משפיל ומבזה > ומעודדת פגיעה בו : כפי שהאנטישמים מציגים את היהודי ארוך אף, > הפורנוגרפים : את האישה כ'רוצה להיאנס' וכ'כלי קיבולת' כך אבחנות > פסיכיאטריות רבות משתמשות ב **** תיאורים מילוליים משפילים*** > שאין להם ולא כלום עם רפואה, ויש להם ***** הרבה מאד ***** עם > סטראוטיפיזציה: "מוזר" "מוזנח" "מלוכלך" , "משוטט" "מתפרץ". נזדמן > לי לקרוא כמה 'אבחנות' פסיכיאטריות ולהשוות את גרסת המאושפז לגרסת > האבחנה: מסתבר שכמה עובדות לא היו ולא נבראו אלא לצורך האבחנה. > עובדות אחרות הוצאו מהקשרן. אנשים רבים ספרו לי שעברו אירוע > טראומטי או קשה והגיבו בהתפרצות זעם או 'הרמת שולחן'. למרבה המצער > הפסיכיאטרים מתארים בצבעים עזים וצהובים את התגובה לאירוע טראומטי > מסוים בחיי המאושפז, אך 'שוכחים' לציין שהתקיים אירוע טראומטי, > קשה, או משפיל, לפני כן. כך נוצר למעשה רושם שהמאושפז עמד לו לבדו > בריק, ביקום ריק, בסביבה ללא אנשים, ללא אירועים וללא הקשרים, > ופתאום "נפל עליו שיגעון פנימי" (כנראה ביוכימי, שאפשר 'לרפאו' > בתרופות) ובתגובה לכך "התפרץ", "בכה" "הדרדר"" שבר". **** תיאור > תגובות האדם לאירועים טראומטים בחייו כאשר משמיטים במכוון או > "שוכחים" לציין את האירועים שקדמו לתגובתו של האדם לאירוע קשה או > טראומטי יוצרים יש מאין תדמית של "חולה נפש" "לא צפוי" "אלים" > ו"מתפרץ"  "לא רציונלי" ו"לא כאחד האדם"*** המסתכל מן הצד > רואה את גיליון האבחנה של "חולה" ה"נפש" ורואה "התפרצות" > כל המתבונן מהצד ***עלול לחשוב שהשיגעון נחת על אותו אדם, יש > מאיין, או יותר נכון, לפי הנארטיב הרצוי לפסיכיאטרים, מתוך מאגר > השיגעון הפנימי שלו*** וגרם לו "להתפרץ" : תיאור תגובתם של > מאושפזים לאירועים טראומטים בהשמטת האירוע, הסיבה והמסובב, > וההקשר, מזין את הסטריאוטיפיזציה של "חולה נפש" "בלתי צפוי" > "אלים" "מתפרץ" > > ..המשך יבוא!

היי אני מודה לך על פנייתך, נכון שרוב השאלות הן על תרופות אולם אין זו יוזמתי ואני מברך על כל רענון וגיוון ובהחלט שמח על כל תוספת ועניין בפורום. האלימות מכל סוג שהוא, ובטח במוסדות פסיכיאטריים שחייבים להיות הומנים אסורה ואין לי מספיק מילים לשלול אותה. האלימות היא תוצאה של ניצול חולשה של אדם ואיני חושב שיש קשר לזכויות ולחופש כפי שהגדרת. בהחלט קיימת בעיה רצינית בכל הקשור לבתי חולים פסיכיאטריים או כפי שהם נקראים כיום מרכזים לבריאות הנפש (מה זה?). לפי מייטב ידיעתי הוקמה ועדה לבדיקת האלימות בבתי החולים. כידוע לך האלימות שהתגלתה היא קצה קצהו של קרחון הנמצא שם. אני נוהג לשאול באופן די שיגרתי מאושפזים לשעבר אלו חוויות אלימות הם/הן עברו במשך האשפוז. הצעתי במספר מקומות להקים פורום של נפגעי אלימות בבתי החולים ואחר כך לנסות ולהעביר את החומר. ככול שיהיה יותר חומר על אלימות סגירת בתי החולים תוקדם! רק כעת אני עובר לשאלה השניה והשלישית. ביי ותודה דר' גיורא הידש

לגבי שאלה שתיים...הנני באמצע הניסוח שלה (-: תוך כמה דקות אסיים לנסחה..