הפרעה קשה

בעלי בן 66 מעולם לא היה בטיפול פסיכיאטרי למרות שמזה שנים רבות יש תנודות במצבו כאשר בחורך לעתים פעילותו מצטמצמת עד כדי שכיבה רוב הזמן במיטה הוא מזניח את ההגיינה שלו בצורה קיצונית. לעומת זאת בקיץ מופיעה פעילות יתר עם התפרצויות זעם וסף תסכול נמוך נטיה לקניות. עד כה התופעות היו לא קלות אך איכשהו הצלחנו לחיות עמן. הוא לא היה מודע לכך שיש לו בעיה וכמובן לא הסכים לטיפול. בחודשים האחרונים הפעם בחורף, הופיעה תקופה סוערת. לאחרונה המצב בלתי נסבל. יש תוקפנות רבה. תכופות מייחס משמעות פוגעת לדברים סתמיים ושגרתיים שנאמרים לו. הוא מאיים ורב ללא סיבה עם כל בני המשפחה. יש גם פחות ריסון בהתנהגותו המינית: ראיתי אותו דרך החלון משתין בגינה במקום שעלולים היו להבחין בו השכנים. מצאתי במכונית קונדום משומש והוא אפילו לא טרח להסתירו. בשעת שיחה עם מכרים הוא נוגע באבר מינו. בבקרים הוא שר בקול ללא התחשבות באנשי הבית. שנתו מופרעת והוא ממעט לישון. ברקע: אביו של בעלי סבל ממצבים סוערים של אי שקא ודיבור בלתי פוסק. וכן בת שלנו עברה לפני שנים תקופות דכאוניות והתקף מאני פסיכוטי קצר. בעלי אינו מנותק מן המציאות. אבל ההפרעות הן קשות וגורמות לנו סבל רב.אצל בני הנשוי שגר בקרבת מקום ומוטרד באופן יומיומי ע"י אביו הגיעו מים עד נפש וממש יש סכנה של התפרקות המשפחה. מה עושים?! האם יכול להיות פתרון כלשהו? הוא אינו מודע לבעיה ולסבלנו. הוא מגיב בתוקפנות קשה לאמירות סתמיות שלנו ואין ביכולתנו להביאו לטיפול. האם יש דרך כלשהי לטפל במצב?

לאפרת לצערי אין אפשרות לטפל בו ללא שיתוף פעולה מצידו. אני חושב שכל המשפחה צריכה להתגייס ולשכנע אותו להגיע לבדיקה אצל פסיכיאטר ולהתחיל בטיפול. אמנם נכון שקל יותר להתחיל טיפול דווקא במצב הדיכאוני, אבל גם כעת צריך לנסות. צריך לחשוב על אדם שבעלך מאמין בו ויהיה מוכן לקבל את עצתו ולהמשיך בכאן. כל טוב דר' גיורא הידש