בעיות פנימיות

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

22/02/2005 | 18:11 | מאת: בחור

שלום רב לכולם פעם ראשונה שלי בפורום זה אני בחור בן 20, לפני כשמונה חודשים הייתי בכלא צבאי ובצינוק שהשהות בתוכו הייתה קשה מאוד עבורי סבל שאני לא מאחל לאויבים שלי( קיבלתי בנוסף מכות מהסוהרים). כאשר השתחררתי מהכלא התחלתי לדמיין ולהזות דברים עד כדי כך שהגעתי לאשפוז פסיכיאטרי במחלקה סגורה (בין היתר דמיינתי שאני ברוס לי, ישו, והמחשבה שבזמנו גרמה לי הכי הרבה סבל נפשי כי באמת האמנתי בה-שאני היטלר, בנוסף הייתי מתפשט במחלקה ומסתובב ערום ליד כולם) אחרי כשבוע במחלקה הסגורה יצאתי מכל הדמיונות נשארתי במחלקה עוד כ-3 שבועות והשתחררתי מבית החולים. חשוב לי בשלב זה לציין שהחיים שעברתי היו מאוד קשים שכללו אבא מכה בצורה קשה, אמא זונה אלכוהוליסטית וחולת נפש, לילות ללא קורת גג, בושה קשה בהורים שלי ועוד הרבה דברים שהדף לא יספיק למלא אותם. באשפוז אף אחד מהוריי לא טרח לבקר אותי ואימי אף לא ידעה שהייתי מאושפז. היום ברוך השם הצלחתי לצאת מכל המצבים האלה בריא ושלם ואני מתפקד ככל האדם, אך המשקעים הכל כך רבים שנוצרו במיוחד אחרי האשפוז לא נותנות לנפשתי מנוח, אחרי האשפוז כבר תיכננתי להתאבד לא יכולתי להסתכל במראה, תופעות הלוואי של התרופות התישו אותי בצורה קשה ( ריספרדל 3 מ"ג ) איבדתי כל שמחת חיים שהייתה לי. עם הזמן לאט לאט הצלחתי לצאת מרוב הדיכאונות ולשטוף את גופי נפשי ומוחי בדברים חיוביים. אך גם כיום שאני במצב הרבה יותר טוב קשה ליף לפעמים שאני לבד עם עצמי אני נזכר בסיוט של תקופת האשפוז ואני שואל את עצמי "למה זה קרה?". והשאלה שלי היא באמת למה זה קרה? ומה קרה לי לאני השפוי ברגע שכל הדמיונות התחילו לעלות, לאיפה אני נעלמתי? וכמובן שאלה שאני בטוח שלא תוכל לענות עליה למה זה מגיע דווקא לי? אשמח אם תענה לי על שאלותיי וכמובן אשמח לקבל תגובות מכל הקוראים בחור בן 20

לקריאה נוספת והעמקה
23/02/2005 | 01:43 | מאת:

שלום, התגובה הראשונה שעולה בראשי היא שכל הכבוד איך שבנית את עצמך ועם הרקע הקשה הצלחת לבנות את אישיותך כאדם בוגר וחיובי. מצב של "דימיונות" או כנראה מצב פסיכוטי מתפרץ במצבים של מצוקה קשה כפי שהייתה לך בזמן שהותך בכלא. גם האדם החזק ביותר עלול לסבול מהבחינה הנפשית ו"לברוח" לעולם דימיוני, לא כל שכן כאשר מדובר על בחור רגיש שסבל מאלימות פיזית ומילולית ותנאים קשים כמו צינוק. כך שלא כדאי שתקח את הדברים על מצפונך ותחפש היכן אתה אשם? כפי שאתה מתאר את הדברים היית קורבן ובטח לא האשם! בנוסף, כדאי לשמור היטב כל תיעוד רפואי וגם לא רפואי לזמן של הכלא והאשפוז. לפי מכתבך יש מקום לתבוע את משרד הביטחון על הפגיעה הנפשית שסבלת ממנה בתקופת השירות הצבאי. סביר שמשרד הבטחון ינסה להשליך את כל הדברים על עברך והתנאים הקשים בהם גדלת, אבל תצטרך להלחם בהם כדי להשיג הכרה במצב הנפשי שקרה לך בגלל התנאים הקשים בכלא. תשמור על עצמך דר' גיורא הידש