טיפול בדיכאון - האם יש מקרים שזה לא עובד?

יש לי אחות בת 19 שבשנים האחרונות מגדירה עצמה כדכאונית. כל פעם שהיא חווה אכזבה היא מאיימת בהתאבדות ואף נוהגת לחתוך את ידיה או קרסוליה באמצעות סכין יפני שריטות עד זוב דם (לא כניסיון התאבדות). היא מאד ממוקדת בעצמה ואינה רגישה כלל לתחושות אחרים ונוהגת להאשים בדיכאון שלה את אמה. הייתה תקופה שבה היא לקחה כדורי פרוזאק אך במהלכה היא אף בצעה את ניסיון ההתאבדות היחיד שעשתה. רציתי לדעת אם טיפול פסיכולוגי בלבד - לא פסיכיאטרי עשוי לעזור ואם יש מקרים שבעייה כזו לא נפתרת למרות ניסיונות לפותרה?

היי לי אני כעקרון לא אוהב לייעץ כאשר משהו שואל על משהו אחר, עם זאת בולטת המצוקה שלך ורצונך לעזור לכן אנסה בכל זאת לענות אבל מעט בכלליות. נראה לי שהבעיה חמורה יותר מדכאון, אין ספק שמצב רוחה לא טוב והיא לא נהנית ממצבה אבל יתכן שישנן הפרעות רבות יותר. כאשר לאדם יש כאבים ואפילו "רק" כאבי שיניים הוא מאוד ממוקד בעצמו, אני חושב שאחותך צועקת יותר על כך שהיא סובלת וקשה לה, ואז גם יש נטיה להאשים אחרים, אבל כדאי לראות את מצוקתה. כמובן, שהתנהגות זו גורמת למצוקה של כל המשפחה, לעתים אף גורמת לתוצאה הפוכה, כלומר במקום שהמשפחה תרגיש את הכאב שלה, המשפחה נבהלת וכועסת ואז המצוקה של אחותך גוברת. עם זאת קשיים כאלו אופייניים לגיל, כלומר סביבות גיל 20 למרות הדרמתיות ומה שכתבתי למעלה, יתכן מאוד שעם ההתבגרות והגיל התופעות יפחתו ועוצמתן תרד במידה רבה וגם יעלמו לגמרי. טיפול פסיכולוגי חשוב ביותר, כמובן שניסיון והתאמה של תרופות גם יכול להועיל. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש