הפעם זה לא קשור אלי

לאחותי הגדולה יש חמות חולת סרטן. היא גילתה גילוי מוקדם מאוד ולכן וכרגע מטופלת. מדובר עליה. באמת היה גילוי מקודם אך היא החליטה על טיפול אגרסיבי ביותר, היא עצמה רופאת ילדים, וקשה לה לעבוד, יש ימים שהיא לא מגיע לעבודה בבי"ח. לא מזמן, לאחר גילוי המחלה, היא החלה להראות סימפטומים של דיכאון, וקיבלה פרוזאק. זו תגובה די מובנת. מה של מובן לי זה שהפסיכיאטר איבחן שיש לה ציקלותמיה. גם אמה ואחיה אובחנו כסובלים בציקלותמיה, והוא טוען שיש מרכיב גנטי. מה שרציתי לדעת זה: 1-בDSM4 כתוב על כל הפרעה שלא מאבחנים אותה איבחון סופי אם היא תוצאה של מצב גופני -ופה יש סרטן, זה חתיכת מצב גופני קשה, איך הו יכול לאבחן דבר כזה? 2-האם זו הפרעת אישיות? נטייה אישיותית? הפרעת מצב רוח שיכולה לחלוף? סוג מתון של הפרעה ביפולרית? 3-האם אישפוז יכול לעזור? ברור שהדיכאון לפחות הוא תגובתי, וגם אם יש לה ציקלותמיה, הוא דורש טיפול. יכול להיות ציקלותמיה + אפיזודה של דיכאון מז'ורי? 4-היא כרגע חושבת על אישפוז כי מאוד קשה לה לתפקד, האם יש מקום באיזור ירושלים שמישהו פה יכול להמליץ לי עליו-מקום נעים, אולי אפילו פרטי, אלו אנשים עם אמצעים.

לשירה אכן ציקלותימיה היא דבר מתון יותר מהפרעה בי-פולרית בדיוק כפי שדיסתמיה היא מתונה ביחס לדיכאון מג'ורי. האבחנה של דיסתמיה היא בדרך כלל לפי ההיסטוריה של האדם והמהלך במשך שנים ולאו דווקא לפי המצב הנוכחי של דיכאון שהוא כפי שאת כותבת במידה רבה תגובתי. תשמרי על עצמך הידש