הבן בחו"ל במצוקה

אנא עיזרו לי. בננו מטייל בדרא"מ מזה כחודשיים. אתמול קיבלנו ממנו טלפון שהפך לנו את החיים וטילטל אותנו בלא יכולת להגיב. לאחר שהייתו בת שנה פלוס באילת ועישון גראס (בלבד בדוק!) בתוקפה זו, הוא המשיך לעשן גם בחו"ל, עשה הפסקה של חודש, התקשר אתמול בני והתלונן על תחושת דיכאון קשה המלווה בחוסר ענין, ניתוק מהמציאות, מחשבות מוזרות על משמעות החיים, טעם החיים ובחינה שלו עם עצמו של מיהו, חוסר תיאבון וחוסר רצון לשתף פעולה עם יתר הקבוצה בלשבת ביחד או בללכת יחד לבילוי. אני מציינת שבננו הוא קצין ביחידה מובחרת, תלמיד מצטיין, מילא תפקידים רוויי מתח וסיכונים בגילו הצעיר, הוא אחראי וחכם עד להפחיד. כאימו אני חששתי תמיד מהפרפקציוניזם שלו. הרגשתי בקולו בשיחה שהוא זקוק לתמיכה שלנו, לחום ולאהבה של המשפחה ועודדתי אותו לחזור כאילו כלום לא קרה. בתחילה הוא הסכים ושמענו בקולו אנחת רווחה כאילו הוא חיכה לאות מצדנו. לאחר חצי שעת התייעצות עם חבר לטיול הוא חזר בו והחליט שהוא צריך להתמודד עם זה ואם הוא יחזור במצב כזה הוא ישקע יותר ולא יסלח לעצמו שלא נתן צ'אנס. מה עושים מכאן? איך מושיטים עזרה, לאיזה טיפול וסיוע הוא זקוק שם, האם התסמינים הללו מעידים על תופעת לוואי של השימוש בגראס או שזו חס וחלילה מחלת נפש, שאין דבר כזה במשפחה (שוללת גנטית). אנא בבקשה עיזרו לנו להציל את הבן היקר שלנו.

יכול ליהיות שהוא עבר איזו חוויה קשה בצבא בלי ליהיות מודע יתכן והוא הלום- קרב ולא מודע ובוא נאמר שעישון הגראס לא מוסיף בריאות אני מכיר הרבה אנשים שמעישון גראס התפרצו אצלם הרבה בעיות!! תנסי ב-http://doctors.msn.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/66

קשקשן

לאמא המודאגת, בנוגע לגרס, הגרס הוא צמח שמעשנים אותו, והוא עלול לגרום לפגיעה בזיכרון לטווח הקצר. בדר"כ הגרס לא גורם לפסיכוזה, וגם אם כן ההשפעה של הגרס חולפת כעבור כמה שעות. רצוי לשמור איתו על קשר ולראות מה קורה? במידה והמצב חמור, אז אין ברירה וצריך שהאב, או מישהו מהמשפחה יסע לשם. ויחזיר אותו לארץ. מקווה שתישמעי בשורות טובות. שבת שלום מיכל

שלום אמא מודאגת אני הייתי מציע לכם להתרווח על כסא נוח בניחותא ולשתות כוס תה, אולי לעשן יותר אם אתם מעשנים. או בקיצור לא לדאוג. את אומרת שהבחור אחראי מטבעו, (קצין ביחידה מובחרת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!) אז סביר להניח שהוא לא יעשה שם שטויות חמורות שיפגעו בו קשות. אז עזבו אותו לנפשו, ועזבו גם את הדאגה שלכם. למרות שהיא מאוד טבעית. בברכה מיכאל(מיקי)

אמא יקרה מנסיוני המר אל תתני לו להשאר תעשי הכל כדי שהוא יחזור הביתה גם אלי הבת התקשרה לא הסבירה אומנם את המצב כמו שהבן שלך הסביר אבל כשנסעתי לשם היה מאוחר ואני מכה על החטא כל חיי הוא במצוקה אל תזלזלי שיחזור הביתה לטייל תמיד אפשר

לאמא הדואגת צר לי על התשובה שהיא קצת מאוחרת אבל אנסה לעשות קצת סדר בדברים שנכתבו. אכן הדברים שאת כותבת עלולים לעורר דאגה, הנקודה החשובה ביותר שלא כתבת אותה היא כמה זמן הדברים נמשכים, אם מדובר במספר ימים אז אפשר להיות רגועים יותר, אם מדובר על תופעה שנמשכת תקופה יותר ארוכה אז ישנה סיבה לחשוב על אופציות לפתרון. השאלה הנוספת היא עם מי הוא נמצא? הדבר הראשון שהייתי עושה הוא ליצור קשר עם אדם נוסף, כתבת קבוצה?, אם ישנו משהו שיכול ורוצה לדאוג ולשמור עליו שם אז אפשר להרגע במידה רבה, מלווה, שותף או חבר טוב חשובים ביותר במצבים אלו, וכדאי שיהיה לך קשר גם עם אותו החבר, כך תוכלי לקבל גם אינפורמציה לא תלויה בבן. אני חושב שצריך להתרכז פחות מה גרם למצב ומה האבחנה. חשוב ביותר לקבל פרטים מה מצבו הנוכחי, עד כמה הוא דואג לעצמו ולא "עושה שטויות" או דברים אשר הוא עלול להצטער עליהם. אני חושב שאם יש לך מספר תשובות על השאלות ששאלתי אז אפשר להתקדם. כמובן שאם הוא לבד ולא מסוגל לדאוג לעצמו אז צריך לחשוב על דרך להביאו בדחיפות. כל טוב דר' גיורא הידש