אחרי הכל...

שלום, אני בחורה בת 28 , כשהייתי בצבא היה לי התקף, הרופאים אמרו לי שזאת הפרעה דו קוטבית, הייתי מאושפזת במחלקה פסיכאטרית כשלושה חודשים, קיבלתי תרופה בשם דאפלאט והתבקשתי ליטול אותה ולהישאר במעקב, בהתחלה פחדתי שזה יקרה לי שוב אז עשיתי כל מה שהרופאים אמרו לי. התחלתי ללמוד וחזרתי לעצמי מהר מאוד. לא ממש הבנתי מה קרה לי ולא רציתי להבין... במשך הזמן הפסקתי ליטול את התרופות והתחלתי לצרוך סמים קלים, לא ידעתי שזה עלול להזיק לי וחשבתי שהמשבר כבר חלף ולא יחזור, כמובן שטעיתי זה קרה לי שוב בגיל 26 אחרי ששלוש שנים לא נטלתי תרופות ובמקביל צרכתי כמויות גדולות של סמים (קלים). בפעם השנייה הייתי מאושפזת כחודשיים ושוב היה לי מזל ויצאתי מזה. (אחרי תקופה של דיכאון קשה ) עכשוי אני ממש מקפידה ליטול את התרופות ואני לעולם לא אפסיק עד שאקבל אישור מהרופא שלי, אני לא צורכת סמים יותר, ואין לי תופעות לוואי מהתרופות. יש לי כמה שאלות בנושא ואני אשמח לקבל עליהן תשובות: עד כמה לקיחת התרופות מקטינה את הסיכוי לקבל עוד התקף? איך זה יכול להיות שאני נוטלת את תרופות והן כלל לא משפיעות על מצב הרוח שלי? עד כמה אני מזיקה לעצמי אם אני מעשנת גראס מידי פעם? ומה עוד אפשר לעשות כדי לא להגיע למצב שהייתי בו לפני שנתיים? ברצוני לציין שאני מנהלת אורח חיים נורמלי לחלוטין, אני עובדת ולומדת ואני יכולה להגיד חזרתי לעמי ב- 100%. האם יכול להיות מצב כזה שעברתי שני משברים שהוגדו כקשים ואני יותר שפוייה מכל חבריי ומכריי? (אני מתכוונת להגיד שחוץ מזה שעברתי את זה אני לא מרגישה שמשהו לא תקין אצלי...) שני דברים ששכתי לציין: הכדורים שאני נוטלת הם דאפלאפט 500 מ"ג. אני מטופלת מזה שנתיים אצל פסיכולוגית. תודה מראש.

שלום, תודה על המכתב מפני שהוא מדגים היטב את הנושא של הפרעה דו-קוטבית ורבים יתעניינו בו. כפי שקורה אצלך "היתרון" בהפרעה דו-קוטבית הוא שבין ההתקפים חוזרים לתפקוד והרגשה רגילה וכפי שאת כתבת את יותר נורמלית מהרבה מהחברים שלך. הדפלפט שייך למשפחת המייצבים (מלשון יציב), לכן אינך אמורה להרגיש שום דבר עם הדפלפט פרט לכך שבמשך השנים לא יהיו מצבים של דיכאון או פעילות יתר. כמובן שסמים ואפילו מריחואנה עלולים להזיק ולגרום להתקף. הטפול התרופתי והפסיכולוגי הם הבסיס והביטחון שהתקף נוסף לא יקרה לך אף פעם בחיים. אומנם אין מאה אחוזים ברפואה אבל אין ספק שהם מקטינים מאוד את הסיכון להתקף חוזר. תמשיכי להיות יותר נורמלית מהחברים שלך.... כל טוב דר' גיורא הידש