מה עושים?

אני נשואה 20 שנה. מערכת היחסים ביננו בדר"כ בסדר. אבל היא מושתתת רק על רצונו של בעלי. כל מה שאנו עושים נקבע על פיו. אם אני מביעה התנגדות או דעה הפוכה אני נדונה לברוגז ממשוך מצידו ואיומים בגט. במריבה האחרונה אף עבר לישון בחדר אחר.זה פעם ראשונה שהוא משתמש בענין הזה של מעבר לחדר אחר.אבל הברוגז הוא ריטואל קבוע ביננו המבוסס על קשר של הפחדה ואיומים. (לא פיזיים) כל פעם מחדש אני נבהלת ומתחנפת. אני תמיד מפחדת שיעזוב אותי. המריבות הן תמיד טיפשיות ועל נושאים שוליים. מה לעשות. כשאנחנו שולם היחסים יפים ורומנטיים אבל תמיד אני צריכה לדאוג לא להכעיס אותו. גם הילדים שלנו מפחדים ממנו. בסה"כ הוא בן אדם טוב אך נוטה למצבי רוח ופרצי זעם איך אני מתמודדת? קשה לי

לשירה השאלה הראשונה שעולה במוחי האם מדובר על בעיה בקשר ביניכם או שלבעלך ישנה בעיה במקומות אחרים מחוץ לבית. כלומר, אם התנהגותו דומה גם במקום עבודה וגם בקשרים עם חברים אז משמעות הדבר שהבעיה באמת יותר אצלו. במידה ומדובר על קושי רק בבית אז סימן שמדובר על בעיה בקשר הזוגי ודפוסים אשר התקבעו ומשתמרים במשך עשרים שנים. אם האפשרות הראשונה נכונה יותר, כלומר הדפוסים שלו קיימים גם מחוץ לבית, יתכן ויש לו קושי והייתי חושב קודם כל על בעיה טראומתית (מלחמות, תאונות דרכים וכל מיני טראומות שלא חסרות בארץ), הפרעה פוסט טראומתית היא הדבר הראשון שגורם להתפרצויות זעם וסף תסכול נמוך עם הסתגרות. אם מדובר על בעיה בקשר ביניכם אז כמובן שכדאי לנסות ולהגיע לטיפול זוגי. כמובן שהבעיה העיקרית היא להגיע אתו להסכמה שקיימת בעיה..... זהו שלב לא קל וחשוב שהוא יהיה שותף לרגשות ולקשיים שכתבת עליהם במכתבך. שבוע טוב דר' גיורא הידש