חרדה חברתית?
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אני בת 17 ואני סובלת מבעיה אחת כבר כשנה-שנתיים. כשאני נמצאת באווירה רשמית, שקטה אני מתחילה להילחץ בטירוף עם כל התופעות הנלוות- הזעה, רעידות, חנק בגרון ורצון להתפנות מיד. (לרוב שילשולים) זה מציק לי מאוד, מפריע לי לחיות ומדכא אותי מאוד. אני לא מתחברת עם אנשים חדשים כי אני לא רוצה להימצא במצב שילחיץ אותי. הבעייה שלי החמירה בזמן האחרון. קשה לי להיות בביה"ס. הרצאות ומבחנים הם כמו גזר דין מוות בשבילי. האווירה השקטה היא שבמיוחד מציקה לי. אין לי בעיה להיות במסיבות או במקומות רועשים בחברת אנשים. שם אני מרגישה טוב, שום דבר לא מלחיץ אותי. האווירה השקטה היא זאת שאני מפחדת ממנה. במהלך מבחנים קשה לי להתרכז, אני כל הזמן נלחמת ברצון לצאת לשירותים. (ואם אני יוצאת אז אחר-כך אני ארצה שוב אז זה לא עוזר). דבר קטן כמו כיבוי המזגן (והרעש הקטן שמלווה אותו) מגביר לי את החרדה. אני כל הזמן רוצה לצאת משיעורים. אני לא מבינה למה זה קורה. אין לי שום בעיה במקומות רועשים. האם זו צורה של חרדה חברתית? מה לעשות? אני רוצה לפנות לפסיכולוג אך הטיפול יקר מדי וגם האווירה אצלו תהיה שקטה- מה שאומר שאני אתקף בחרדה גם שם. האם המצבים שתיארתי (עם הסימפטומים ורצון לברוח) הם התקפי חרדה?
לסובלת אכן חרדה גורמת לתופעה זו. בהחלט אפשר לפנות לטיפול במערכת הציבורית שם הטיפול בחינם. כל טוב דר' גיורא הידש
שתדעי שאת לא לבד וזה נורמלי גם לי זה קורה- אירועים רשמיים או פשוט מקומות שיש שם יותר משלושה אנשים כל מה שתארת- כנ"ל גם אצלי היו כמה פעמים שרציתי לברוח וכך עשיתי וזה הגביר את החרדה - כך שבכל פעם שהייתי בין הרבה אנשים נבהלתי עוד יותר פעם אחת נסיתי להשאר וחשבתי....המון דברים לא נעימים בלשון המעטה וגם הרגשתי אותם אבל אחרי איזה רבע שעה ראיתי שכלום לא קורה וזה מאוד הרגיע אותי שלא לדבר על זה שנדהמתי- כי ממש חכיתי שיקרה משהו ושאני לא אתחיל לדבר על התקופה בה היו לי מבחנים- נלחמתי נלחמתי ובסוף נלחצתי עוד יותר ויצאתי החוצה לכמה דקות ואז חזרתי ושוב יצאתי .... הכל היה מצויין-עד אשר המורה נכנס והכניס שקט וסדר לכיתה ובעניין הזה- נסיתי לחשוב על זה זה ככה: שאני יכולה לצאת אם אני רוצה וזה לא יהיה סוף העולם ושיש דלת ושאף אחד לא יגיד לי חלילה לא לצאת וזה מאוד עזר זאת אומרת, מקסימום אני אגיד שלא הרגשתי טוב או שפשוט הייתי בלחץ ואני אוכל לעשות את המבחן במועד ממש אמרתי להם את זה בשיא הישירות - שמעו,אני בלחץ והם מאוד עזרו בעניין וכך גדלה הידיעה שאני יכולה לצאת אם אני צריכה וזה די עזר... אבל זה על עצבא אחת לא מפיה של מומחית.... וברור שאי אפשר להפטר מזה תוך שניה וחצי שניו ובקשר לטיפול- אפשר להשיג טיפול פחות יקר דרך קופת חולים כללית /הקופה בה את נצאת או דרך העירייה בעירך ואם את במרכז- ואני אמרתי את זה המון( מקווה שאני לא נודניקית כאן)- בגהה ישנה מרפאת מבוגרים ומרפאת ילדים ונוער שם זה בחינם /פחות יקר( אני לא זוכרת..) דניאלה
