פער ציפיות
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אני פונה בשאלה מה לעשות עם תחושת כשלון ותחושת הקנאה באחרים שנראה לי שהצליחו יותר.מאז ילדותי רציתי להצליח ולהיות בתפקיד בכיר אבל האופי שלי מנע זאת תמיד חשש ופחד שמא אני לא טובה מספיק.כך גם לגבי חיי בזוגיות.אני רוצה x ומרגישה תמיד ההפך.יש לי קונפליקט תמידי בין מה שהייתי רוצה שיקרה לבין מה שבפועל קורה.ואני מכניסה עצמי למעגל סגור, אך לא עושה מאומה לשנות זאת כי הרגשתי שאולי יהיה יותר קשה ולא אצליח במקום אחר. אני נשארת במערכות יחסים ארוכותעם בחורים טובים ומפנקים אך לא מרגישה סיפוק וחושבת שאם היה גבר אחר היה טוב יותר אך לא עוזבת את הנוכחי-רומנים קצרים מהצד גרמו לי ריגוש אך תמיד שמרתי על הקיים. אני צריכה מסגרת זוגית תמיד ובכל מחיר,מאז שאני זוכרת עצמי היה גבר בסביבה והאמת לא היתה לי בעייה עם זה מעולם-לכן הפחד אינו מובן??.נחלתי אכזבה אחת מצעירותי (צבא) אהבתי מאוד גבר אחד ויחיד שכיום ידוע לי שלא התאים לי אבל אני כ"כ מרגישה את הפער בין תחושתיי היום למה שהיה בעבר ואני תוהה האם זו אהבת נעורים או שמא לעזאזל אני צריכה לעזוב את הגבר שאני חיה איתו כמעט 5 שנים??גבר מקסים טוב ומבין אבל אין לי להט שכ"כ אהבתי אז.תמיד ספקות לבטים אי שלמות חוסר סיפוק הרהורים עד מתי?? בזוגיות-אני רוצה גבר חזק מבוסס אינטיליגנט ונמצאת עם גבר שהינו בדיוק ההפך-חסר בטחון אינו אקדמאי לא אינטיליגנט במיוחד מאוד לא כריזמתי אבל טוב מפנק ואכפתי מאוד.שוב ושוב אני אומרת: מה את צריכה יותר??אכפת לו ממך ואז יוצא שד נוסף שאומר: היית צריכה למצוא גבר אחר עם כל "הנתונים" שחלמת עליהם.האם זו שאיפה לפרפקציוניזם?.למה אני לא מסתפקת במה שיש? אני עם בעייה קשה בהתמודדות חדשה. תעסוקה-יודעת שלא אסתדר בתפקיד ניהולי בגל אופיי אך עדיין מאוד רוצה את זה!!!
לקרן מילת המפתח בדבריך היא "מתלבטת" ובנוסף "קונפליקט", התלבטויות וקונפליקטים הם מילים שאופייניות למה שקראנו בעבר בעיות נאורוטיות, או מה שחשוב יותר בעיות שהפתרון שלהן נמצא בפסיכותרפיה-שיחות. יתכן שהמקור של הבעיות הוא בקשר הלא גמור (נפשית) עם החבר מהצבא, יתכן שבגלל יחסים עם ההורים, ותתכן סיבה אחרת שלא ציינת, אבל הכל חוזר לסיכום שכדאי מאוד להגיע לשיחות. כפי שאת מרגישה, בשנים הללו של חייך את קובעת את עתידך, את עושה את הבחירות החשובות שאיתן תצטרכי לחיות עד 120 (נקווה). בחירת בן זוג, בחירת מקצוע, וגם קריירה. לכן כדאי להיות במצב נפשי הטוב ביותר שאפשר, את הפירות של הטיפול תוכלי לקטוף במשך רוב שנות חייך הבוגרים. בקיצור-מאוד מומלץ להגיע לשיחות. תחשבי על זה דר' גיורא הידש
קרן יקרה שלום לדעתי עצם העובדה שאת נישארת במערכות יחסים ארוכות מוכיח שאת בעצם דיי מעריכה את מי שנימצא איתך בכל זאת. ועוד מוכיח שאת יציבה עם רגליים על הקרקע . כלומר יש לך חושים טובים למרות שאת לא בוטחת בעצמך. את רוצה זוגיות רוצה ביטחון ואת נישארת שם כי טוב לך . לדעתי התשוקה שאת כה רוצה לחוות והיא בוערת בך לגבי מה שהיה בעבר כבר לא תחזור .את צריכה לתרגם זאת לכיוון החבר בהווה , ללמד אותו בשפה פשוטה מה את אוהבת ,מה את משתוקקת ,לתקשר איתו בצורה אסטרטיבית וטיבעית .(כי הוא בחור טוב ומעניק ).אל תסתגרי בפניו ותכנסי לעולמך .ההפך.קחי אחריות והחלטה שתפתחי לפניו. בטיפול את תוכלי לפתור את הקונפליקט שבך על ידי גילוי הנקודה והמחשבה המטעה והמעוותת שמנחה אותך וגורמת לפחדים ולחוסר ביטחון. יתכן שהבעיה קשורה בחרדת נטישה בילדות,משהו שקשור עם דמות האב . יתכן שחיזוק ביטחונך העצמי והערכת ערכך העצמי מחדש יעמיד את פחדייך שוב בפרופורצייה כנגד חברך הטוב והמקסים. את כן מסתפקת במה שיש. את פשוט לא מאמינה כל כך בשיפוט האישי של עצמך . את צריכה מטפל תומך ומכוון ומחזק. וביחד את תראי את התמונה בצורה אחרת ברורה יותר. וזה לא שייך לפרפקציוניזם. משהו להשכלה כללית הזוגיות -זה שיתוף, ומחויבות, שיש על מי לסמוך ולהיבנות ולעבור את החיים בשניים. הזוגיות ותשוקה הם אנרגיות מנוגדות. האהבה - היא רגש חם ואמיתי, טהור ונקי. ברגע שהם מתערבבים, נכנסים אלמנטים ואינטרסים, מאבקי כוח, פערים ורצונות וכו`. הכל נכנס יחד. תשוקה - תשוקה ואהבה לא הולכים יחד (אנרגיות מנוגדות) בתשוקה נכנסת קנאה ורכושנות ומרכיבים נוספים של הקשר. ` ברגע שיש לי תשוקה למישהו, אני רוצה להרגיש שהוא שלי, שהוא רוצה רק אותי`. האהבה היא משהו טהור ונקי יותר. כאשר שלושת המרכיבים הם ביחד, נוצר בלגן. אם שני בני הזוג לא מקדישים תשומת לב לעניין, מעגל אחד מתוכם מנצח. מאחלת לך שלווה ובטחון בזוגיות ובכלל בחיים קחי סיכון ותראי שתצליחי . מ.
