לד"ר הידש הנפלא:-)

שלום. קראתי את תשובתך,ואם הבנתי נכון אז כמו שחשבתי,ישנה בקלונקס התמכרות פיזית,אך ה"אפקט"נשאר. כ"כ מרגיע ונפלא לשמוע זאת,כי האמת שדאגתי ממה שנאמר,ומהדאגה התחלתי לחשוב שהקלונקס לא משפיע.... אך אני לוקחת כבר חמישה חודשים,ואם אומר רגע ישירות{ולא מנקודת החששות שלי} אני משתפרת כל הזמן,ולא הייתי רוצה לחשוב שזה אך ורק פסיכולוגי,אלא שזה גם בעזרת הכדור. והאמת שאני לא חושבת שישנה גם התמכרות פיזית רצינית עם התרופה הנ"ל כי כמו שאמרתי התחלתי עם חצי מיליגרם וירדתי ל0.25 {אפילו פחות} ללא בעיה. אני חושבת שמי שמתמכר ומעלה בכמויות זה אנשים שלוקחים כדי להיות "מסטולים". ד"ר, אני בעיקרון מאוד מודעת לעצמי ולוקחת את הכמות הנ"ל כי מבחינת הרגשה פיזית, ותפקודית,אני הגעתי למינון שלפי דעתי יעיל לי,ומשום שהוא יחסית נמוך{בכוונה} נותרת לי האופצייה במקרים של חרדה מוגברת לקחת מעט יותר{0.125+} ועדיין להשאר במינון שלפי דעתי הוא סביר ולא מוגזם,והכי חשוב משרת את המטרה. רציתי לשאול אותך משהו... לפני חמישה חודשים כמו שאתה יודע נכנסתי לחרדה מאוד חזקה,מין תחושה פשוט איומה שקורה לי משהו נורא{אי אפשר להגדיר מה בדיוק זו פשוט פאניקה-אימה} וממש הרגשה שזה הסוף וקורה לי משהו טראגי,אותה התחושה שנתקפתי בה בזמן שלקחתי את הסם לפני שנים. בגלל זה יש לי תמיד הרגשה שלא מדובר רק בחרדה,אלא כנראה גם בטראומה,כי התחושה אלייה נכנסתי אז היא בעצם מה שמפחיד אותי ומאיים עלי שנים. זה נראה מטורף,כי כאילו,ממה בעצם אני מפחדת?? מהפחד עצמו? מתחושת האימה שהתגלתה לי לראשונה עם לקיחת הסם? העניין הוא שמאז שקרה המקרה,התחושה הזו והפחד של לא לצאת ממנה או למה היא יכולה להוביל-זה הסבל שלי.הפחד שלי. אשאל ישירות,האם זה נורמלי? האם זה הגיוני שהאימה היא מופשטת ולא מתמקדת במשהו ספציפי{כמו חרדת נהיגה,חרדה חברתית וכו} אלא בתחושה עצמה,בתחושה נוראית ומפחידה? זהו,רק אוסיף שלשמחתי יצאתי לרוב מן האימה הזו,רק לפעמים אני נזכרת וחוששת שזה יחזור,והחשש הכי נורא הוא שזה יחזור וישאר-ותחושה כאילו אינני יודעת עדיין עד כמה חמור זה יכול להיות...אימה שמציפה והכל הופך ללא בסדר,הכל "מעוות"{מבחינה הרגשתית} כמו בזמן הסמים. מתנצלת על האורך...ואני גם יודעת שעדיף לא כ"כ להתעסק עם זה,עדיף להנות מהטוב ולהתמקד בלהרגיש טוב. תודה לך על כל העזרה:-)

"אני חושבת שמי שמתמכר ומעלה בכמויות זה אנשים שלוקחים כדי להיות "מסטולים." לידיעתך קלונקס היא תרופת מרשם ואין מצב שמישהו לוקח בשביל להיות "מסטול" אלא אם הוא כמוך שעושה שימוש לא חוקי בתרופה (abuse)- כלומר משתמש בתרופה ללא מירשם רפואי. אין גם מצב שמישהו מעלה במינון על דעת עצמו אלא רק בפיקוח רפואי אם ישנה לכך הצדקה רפואית ובוודאי שלא לשם התמסתלות אלא משום שהאפקט נחלש ויש צורך להעלות במינון בשביל להשיג את האפקט המקורי. חברת ROCHE מייצרת 90% מהבנזודיאזפינים בעולם והם הפסידו מליונים לפני שהודו בכך. גם ד"ר הידש היה מפסיד לא מעט כסף אם מטופל היה תובע אותו על דברים אלה שכתב כאן בפורום בנושא זה.

לדור אל תדאג יש לי ביטוח, אבל ברצינות- לעתים מתינות רק מוסיפה ואינה גורעת מתשובותיך הטובות, ברפואה מותר שיהיו חלוקי דעות ועדיין אנחנו מכבדים אחד את השני. כל טוב דר' גיורא הידש

לקארין ישנה בהחלט תופעה של חרדה מפני חרדה. התופעה נקראת חרדת ציפיה, כלומר עצם הציפיה או הפחד שתהיה חרדה היא סוג של חרדה. דבר מעניין יותר הוא השאלה לגבי הטראומה השניה. כלומר את שאלת בצדק האם התגובה החזקה לסמים אינה סימן לטראומה קודמת שהייתה בעבר. לעתים, טראומה ראשונה נשארת בלא מודע ואינה מפריעה בחיים, במידה וקוראת טראומה שניה ולעתים אפילו קלה היא מעוררת את הטראומה הראשונה. כך אמרנו בצה"ל שבמלחמת לבנון טפלנו בנפגעי הלם הקרב של מלחמת יום הכיפורים. כלומר אנשים שחוו את טראומת מלחמת יום הכיפורים ההפרעה הנפשית פרצה אחרי טראומה קלה בלבנון. כל טוב דר' גיורא הידש