סכיזופרניה וטיפול פסיכולוגי

גיסי בן 45, אובחן לפני 25 שנה כסכיזופרנן מאני-דפרסיבי עם מרכיבים פאראנואידים. הוא מטופל תרופתית ולרוב מאוזן פחות מאשר יותר,,,,אבל סוחב,,,,,תחושתי היא שבנוסף למחלתו הקשה ישנם מרכיבים פסיכולוגיים קשים בקשר שלו עם משפחתו שמשפיעים מאד על הוותיתו (כעסים, והתפרצויות כלפי ההורים) ומקשים על הדיאלוג המשפחתי עימו. שאלתי היא מה עמדתך בנוגע לפסיכותרפיה בנוסף לטיפול הפרמקולוגי? תודה

לסיגל מה שכתבת תמיד מרגיז אותי למרות דאגתך לגיסך. "סכיזופרן" היא מילת גינוי ובמילון שלי היא מלה גסה. גיסך סובל ממחלה שקוראים לה סכיזופרניה והוא אינו סכיזופרן!!!!!!!!!!!!! כמו שאין אדם וירלי (הסובל ממחלה וירלית), או לחץ דמי וכך הלאה. עם זאת מדובר על טעות שלצערי שכיחה. לשאלתך השניה. בהחלט יש מקום לפסיכותרפיה ולעיתים קרובות טיפול זה ניתן למחלת הסכיזופרניה. אין מדובר על טיפול דינאמי. אצל גיסך חייבים לחשוב קודם כל על טיפול משפחתי כי כפי שכתבת הבעיה היא בקשר עם ההורים שגם להם חלק במצב ובאינטראקציה ביניהם. בנוסף אפשר לחשוב על טיפול התנהגותי ושקומי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש