זיפרקסה

ד"ר הידש (או כל רופא אחר) שלום, עברתי מצב פסיכוטי ואושפזתי בכפיה לפני כשנתיים וחצי. מאז אני מטופל עם זיפרקסה, ובשנה האחרונה ירדתי ל-7.5 מ"ג. עומד בפתח שנת לימודים במסלול המשלב שתי פקולטות קשות, שבו מערכת בת 23 שעות שבועיות. יש לי פחדים שלא אצליח, כי הלימודים קשים. אינני יודע אם הפחדים קשורים למחלה או לא. ביקשתי מהרופא המטפל לרדת ל-5 מ"ג, והוא השאיר את זה לשיקולי. כלומר, ניסוי וטעיה. שאלתי היא: מהם הסיכונים שאני נוטל על עצמי כשאני יורד במינון? אדגיש: האבחנה היתה סכיזופרניה, אך נאמר לי, שאם מצב פסיכוטי מופיע פעם אחת בלבד בחיים, אין זו סכיזופרניה, אלא "רק" מצב פסיכוטי. כמו כן נאמר לי, שאם המצב הפסיכוטי לא חוזר במשך 5 (ולגירסאות אחרות 7) שנים, אז ככל הנראה סיכויים טובים שהוא לא יחזור כלל. מצד שני, נאמר לי ע"י רופא אחר, שטיפול "תחזוקתי" מקובל הוא 7.5 מ"ג. אנסה לחדד את השאלה / שאלות: נאמר לי מספר פעמים, שחזרת המצב הפסיכוטי במהלך 7 השנים הנ"ל, יכולה להיות ג ם כאשר מקבלים טיפול תרופתי. מכאן, שגם אם אמשיך על 7.5 או 5 מ"ג במהלך שבע השנים, זה לא ממש ישנה את הסיכוי שהמצב הפסיכוטי יחזור, כי ממילא הוא יחזור, במידה שאני אכן נמצא באותה קבוצת חולים שחוזר להם המצב הפסיכוטי בתוך שבע השנים. מצד שני, אם התרופה אכן מ ו נ ע ת חזרת מצב פסיכוטי, האם אין כאן מעין "רמאות" או "טיוח"? כלומר, ניתן לקחת תרופה במשך שבע שנים, וכך בעצם "מסתירים"-מונעים את המצב הפסיכוטי, והופ עברנו שבע שנים, ואז נפסיק לקחת את התרופה, ואז המצב הפסיכוטי לא יחזור כל החיים, בגלל שלקחנו כדורים במשך שבע שנים? נשמע פשוט מדי. כלומר, לפי הצד השני שהצגתי, אולי עדיף להישאר על 7.5 מ"ג במהלך שבע שנים, לא לקחת סיכון, לקוות שהמצב הפסיכוטי לא יחזור (כמו שהוא לא חזר עד עכשיו), ואז לרדת ל-5 מ"ג ומאוחר יותר להפסיק לגמרי. שאלה נוספת: האם ייתכן שכדור של 5 מ"ג אכן מספיק חזק (אצלי) כנגד הבעיה, אולם רק ב ת נ א י ם נ ו ח י ם , כלומר האם בתנאי לחץ, שמאפיינים לימודים אקדמיים, ו/או בעבודה בתנאי לחץ לאחר גמר התואר, האם אז כדור של 5 מ"ג עשוי ש ל א למנוע התפרצות של מצב פסיכוטי, ואם כך אולי עדיף להישאר על 7.5 מ"ג? השאלה נשאלת בעיקר בגלל שידוע שמצבי דחק (לחץ? מה ההבדל?) עשויים לגרום להתפרצות של סכיזופרניה. שאלה נוספת: האם אתה בכלל מסכים ל"מחסום" שבע השנים האמור לעיל? האם יש אתרים שמרחיבים בנושא זה? הערה: אני בן 24. ניסוח השאלות הוא בידי מישהו אחר.

לדן אכן מדובר כאן בסיכויים וסיכונים לכן אף אחד לא יכול לתת לך תשובה אישית. מדובר על כך שאחרי התקף ראשון וכאשר עברו חמש או לפי מחקרים אחרים שבע ואחרים עשר שנים, הסיכון להתקף פסיכוטי חוזר בלי או עם תרופות זהה. כלומר אין יתרון לנטילת כדורים אחרי עשר שנים (אחרי התקף יחיד). אבל שוב, זהו נתון סטטיסטי, יתכן שאצל אדם מסויים יש יתרון ואצל רבים אחרים אין. אצל כשלושים אחוזים מחולי הסכיזופרניה יש התקף פסיכוטי אחד. כך שאיני מסכים שהתקף יחיד (במיוחד אם האדם ממשיך בטיפול מונע) שולל סכיזופרניה. בכל מקרה אתה שנתיים וחצי אחרי ההתקף ואתה מקדים במעט את השאלה. בינתיים אין ספק שיש מקום לטיפול מונע ולדעתי עדיף 10 מג' ולא פחות. אבל יש רופאים שיאמרו אחרת. בגדול יש הבדל בין האסכולה האירופית שמחמירה פחות ובין האמריקאים שמחמירים יותר, גם במינונים וגם במשך הטיפול. כיוון שמדובר על פרקי זמן ארוכים ומחקרים ארוכים, הנתונים והמחקרים שנעשו ברפואה הם מועטים יחסית, לכן גם האינפורמציה הנתנת לך היא מבוססת באופן חלקי, לצערי זה המצב. הנקודה האחרונה במכתבך היא החשובה ביותר. ישנם מרכיבים רבים אשר קובעים את הפרוגנוזה והתחזית לקראת העתיד. גיל, מצב משפחתי, אישיות (בגדול מופנמת לעומת מוחצנת), לחצים חברתיים וכלכליים וכלליים, הקשר עם משפחת ההורים, תעסוקה וכך הלאה. כל אלו משפיעים וקובעים את הפרוגנוזה. כך שלימודים מלחציםם בהחלט מדברים בעד הארכת משך הטיפול ועליה במינון. לכן כדי להעריך ולדעת את התשובה המתאימה לך אישית צריך להכיר אותך טוב יותר. נקודה אחרונה, פסיכותרפיה בהחלט עשויה להוריד את הסיכון להשנות והתקף נוסף. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש