מבקשת עזרה

שלום. אני בת 25. לפני כחודשיים, אולי קצת יותר החלו להופיע לי התקפי חרדה. בהתחלה זה קרה רק באירועים ספציפיים (כמו נסיעה ארוכה, שינה לא בבית, או מבחן), וככל שנהייתי יותר ערה למה שקורה לי והבנתי שמשהו לא תקין ההתקפות נעשו יותר אינטנסיביות. היום ממש קשה לי לנהל מהלך יום תקין ללא פחד מההתקפה שאולי תגיע. הלחץ שלי מתבטא בתחושות פיזיות מאוד לא נעימות (בחילות- חוסר תיאבון, לעיתים ממש הקאות, קיבה רגישה, לילות בהם קשה לי להירדם ותחושה כללית כאילו אף אחד לא מבין אותי, אפילו אני את עצמי.), אני מודעת באופן מאוד ברור כי ההיגיון שלי תקין לחלוטין, אני מנסה לשכנע את עצמי שאין לי ממה להילחץ (אם זה לפני יום עבודה), אך הרגש וההיגיון לא הולכים יד ביד. אני מרגישה שזה פשוט משתלט על חיי. אני מפחדת לקחת תרופה כימית (מה גם שאני לא מבינה כלום בנושא), הצעד לעבר טיפול פסיכיאטרי די מפחיד אותי, אך יחד עם זאת, עם זה יוכל לעזור לי אני אקבע פגישה. השאלה היא האם אני צריכה לנסות להתמודד עם כל הסיוט הזה למשך תקופה יותר ארוכה? מתי יודעים אם צריך כדור או לא? עד כמה זה ממכר?. אם משהו יוכל לתת לי קצת מידע, אם הוא חווה משהו דומה, אני מאוד אודה לו אם יענה לי. דר' בבקשה תשפוך לי קצת אור על החיים המטורפים שפוקדים אותי פתאום. עלי לציין שרופא מחליף (מהרופא משפחה שלי), נתן לי כדורי אסיוול 2 מיליגרם,זה אולי קצת מרגיע אבל התחושה לא נעלמת.-מה גם שאני לא לוקחת אותם באופן מופרז א.כדי לנסות להתמודד ללא הכדור ו-ב. לא להתמכר ולהיות תלויה בו.

הרבה אנשים סובלים מחרדה. לרפואה ההומאופאתית יש פתרונות יעילים לבעיות חרדה. אם יש בכוונתך לנסות, תמצאי הומאופאת מוסמך ולא סתם שרלטן.

שלום מבקשת עזרה. את מתארת תופעות אופייניות של חרדה. טוב שעלית על הבעיה...זה הצעד הראשון להחלמה. אם התפקוד שלך נפגם ואת נמנעת מלעשות דברים אז לא יהיה מנוס מלקיחת תרופה. האסיוול הינו כדור להרגעה מיידית אך לא פותר את הבעיה. אין לך מה לחשוש מתרופות בעיקר כשזה ישפר את איכות חייך. יש כאלה שמצליחים להתאושש ע"י שיחות עם פסיכולוג ללא תרופות. עצתי - קבעי פגישה עם פסיכיאטר באופן פרטי שיאבחן את המצב - אל תתני למצב להדרדר. אל תפחדי מסטיגמות - זה יעזור לך , ישנם רבים וטובים שסובלים מבעיה זו. עשי הכל כדי לשמור על עצמך ואל תחששי בהצלחה טל

תבקשי מהרופא שיתן לך תרופה מסוג SSRI או שיפנה אותך לפסיכיאטר מומחה. מינון האסיוול שאת לוקחת מאד נמוך וכדאי לשקול העלאה במינון. טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לך להבין את מקור החרדה ולטפל בבעיה מהשורש.

רציתי לומר תודה רבה רבה לכול מי שנענה לבקשתי, אין לכם מושג כמה זה עוזר ומעודד.לא ציינתי שאני אכן מקבלת עזרה מפסיכולוג שמטפל בשיטה הנקראת emdr, שיטה שבעזרת תזוזות של העיניים למעשה יוצרת עיבוד מחדש במוח בין ההיגיון והרגש. אני ממליצה על כך בחום, בעיקר למי שחווה טראומה בחייו. אך אכן כנראה אין היא מספיק טובה עבורי, כיוון שבבמהלך היום זה כל הזמן מעסיק אותי ואני מאוד פוחדת כשההתקפים האלה פוקדים אותי.זו הרגשה שאני לא מצליחה להשתלט עליה מן פחד,בלבול חוסר יכות ריכוז שבעקבותיה מלווה בהרגשה פיזית לא טובה. ולכן אני שוקלת בכובד ראש את הטיפול התרופתי. האם אכן כדי לי להתחיל אותו? לא לחכות עוד? אולי זה יעבור עם הזמן? ומתי יודעים שזהו, זה עבר ולא ישוב ויתקיף? זה לכל החיים (ברגע שזה קורה- או מודעים לו?).

רציתי לומר תודה רבה רבה לכול מי שנענה לבקשתי, אין לכם מושג כמה זה עוזר ומעודד.לא ציינתי שאני אכן מקבלת עזרה מפסיכולוג שמטפל בשיטה הנקראת emdr, שיטה שבעזרת תזוזות של העיניים למעשה יוצרת עיבוד מחדש במוח בין ההיגיון והרגש. אני ממליצה על כך בחום, בעיקר למי שחווה טראומה בחייו. אך אכן כנראה אין היא מספיק טובה עבורי, כיוון שבבמהלך היום זה כל הזמן מעסיק אותי ואני מאוד פוחדת כשההתקפים האלה פוקדים אותי.זו הרגשה שאני לא מצליחה להשתלט עליה מן פחד,בלבול חוסר יכות ריכוז שבעקבותיה מלווה בהרגשה פיזית לא טובה. ולכן אני שוקלת בכובד ראש את הטיפול התרופתי. האם אכן כדי לי להתחיל אותו? לא לחכות עוד? אולי זה יעבור עם הזמן? ומתי יודעים שזהו, זה עבר ולא ישוב ויתקיף? זה לכל החיים (ברגע שזה קורה- או מודעים לו?).

למעיין לשאלתך אין תשובה חד משמעית כיוון שאין מדובר במחלה מסוכנת אלא באיכות החיים, את מתארת פגיעה קשה ביותר באיכות החיים, את משתמשת במילים "סיוט" ו"משתלט עלי" ולכן נראה שהדברים חמורים דיים כדי לחשוב ברצינות על טיפול תרופתי. כנראה מדובר אצלך בהתקפים של פאניקה ועם חרדה מפני התקפי הפאניקה.... חרדה בין ההתקפים. אני מצטרף לתשובות הקודמות שניתנו. באופן כללי הטיפול בחרדות הוא עם תרופות הרגעה מסוג האסיוול שהן באופן עקרוני ממכרות אבל מרגיעות מיד. מינון של 2 מג' הוא מינון נמוך. או תרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון שאינן ממכרות אבל צריך ליטול אותן באופן קבוע לתקופה של כשנה. אפשר לקבוע פגישה עם פסיכיאטר להתייעצות בלבד ולשקול את האפשרויות הטיפוליות. שבוע טוב דר' גיורא הידש