כלי דם, חוסר פורקן וחרדות קשות
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום רב, כבר פניתי אליך רבות, ונעניתי בעזרה גדולה ממך. הפעם ניסיתי לדחות את ההודע בשבוע מתוך תקווה שזה יעבור. אך זה לא עוזב אותי. אני כבר יותא משנתיים שמטופל בפבוקסיל נגד OCD והיפוכונדריה. השיפור הוא משמעותי. אך בזמן כמו עכשיו שחברה עזבה אותי, יש מעין נסיגה לאחור, שמחזירה חרדות מן העבר. הבעיה הפעם היא חשש משטפי דם ופצעים, שכתוצאה מהם, הם מנטרלים אותי מכל מאמץ גופני ולו הקטן. לאחר חתך קטן ברגל, נתקלתי במצב מעורר מינית שהביא אותי לרצון עז לבוא לפורקן, ואז החרדות העצומות כתוצאה מאיזה נזק קטלני שייגרם ע"י החתך מאמץ, שותקתי ולא יכולתי לעשות כרצוני. הלכתי לישון מתעורר מחרדות אחרות כתוצאה מנזק שנגרם עי" אי סיפוק הצורך - נזק ממשי, הורמונלי וכו' (שלא הופג כתוצאה מייעות של אורולוג) התוצאה, סימפטומים פיזיים קשים, כמו גם נפשיים. איך יוצאים מהסיפור המכוער. הזה שבעצם אני מפחד לעשות את הדברים הנורמליים ביותר ואחרי זה חרד פי מיליארד, מה לעשות, שהפחדים הגופניים הם ממשיים (כאבים ושינוים בתפקוד האיברים המדוברים) - בתודה מראש. הנואש.
לרני אתה מתאר מצב שבו הטיפול בפבוקסיל באופן קבוע משביע רצון, אבל בשעת משבר כאשר חברתך עזבה אותך יש עליה של החרדות. במצב כזה אפשר להוסיף למספר ימים תרופות הרגעה כמו וואבן או לוריוון, אפילו במינונים גבוהים. כמובן שבכל נושא הפרידה שיחות עשויות לעזור, כמובן שלא מיד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
