פוביה
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום. אני בן 26, נשוי טרי עובד קבוע בחברת הייטק, סטודנט ועוסק מקצועי באמנות. משחר ילדותי אני זוכר עצמי כאדם פחדן, זה מתבטא בפחד לשהות לבד בעיקר בלילה. רעשים באמצע הלילה יכולים להקפיץ אותי ולגרום לי אי שקט כל הלילה. תקופת מלחמת המפרץ הייתה מאד טראומטית עבורי, לא יכולתי כשנתיים לאחר המלחמה להיות לבד. כאשר הייתי מתרחץ, היייתי חייב שיהיה מישהו בקרבת מקום, לא הייתי יכול להעביר ערב לבד בבית, תמיד הפתרון היה להיות בקרבת אנשים. לפני ארבעה חודשים ארעה רעידת אדמה, חיי מאותו רגע התדרדרו בצורה משמעותית, בתחילה רעדתי בלילה, ולא ישנתי כלל, חלומות על הרעידה עצמה, לא יכול למצא עצמי לבד, הפסקתי לעסוק באמנות וביצעתי רק מה שאני חייב כגון לימודים עבודה וכו'. ניגשתי לרופא המשפחה (לראשונה בחיי לגבי הנושא הזה) וזה נתן לי קלונקס, 0.5 מ"ג כחצי שעה לפני השינה ונתן הפניה לרפואה מקצועית. מאותו רגע הייה שיפור משמעותי בתפקוד שלי, אם כי לא לחלוטין, נטלתי את התרופה כ 15 יום עד שהבטחון העצמי שוב חזר. לפני שבועיים שוב הותקפתי בחרדות (או פוביה) לא יכולתי להיות לבד, לא ישנתי בלילות והיה ממש קשה לתפקד. חזרתי ליטול קלונקס לשני לילות שעזר מאד. ואז..... באה הרעידה של שבוע שעבר, שבאיזה מקום עשתה משבר ששוב בא לידי פתרון חלקי ע"י הקלונקס. הייתי אצל פסיכולוג (כך החליטו בשרותי הבריאות) וזה טען שאני חייב להילחם בתופעה ולבלות כמה שיותר זמן לבד ואפילו לשכור דירה ולחיות ללא אשתי עד שאתגבר , פתרון לא מציאותי עבורי. אמר שמה שקורה לי הוא לא קיצוני ואני רגיל לחלוטין. בתוך עמי אני חי, אני רואה את הסובבים אותי ואת התפקוד הלילי שלהם, ממש הבדל שמים וארץ בנינו. עוד אמר שאתרגל הישארות לבד בבית ואנסה פשוט לראות טלוויזיה או לקרוא עד שאלמד להתגבר (נראה לי שלחיות עם זה), יש לציין שזה מה שאני עושה מילדותי, מפני שהיו מצבים שהורי השאירו אותי לבד למרות הפחדים, והנה היום אני מרגיש שזה מתעצם. עוד הוא טען שהקלונקס יהפוך אותי למכור ועצבני ועדיף להתמודד. אמר שניפגש שוב בעוד 4 חודשים ושבגדול אין פתרון פסיכיאטרי לפוביות שלי . מה עושים? אם אפסיק ליטול את הקלונקס שנשאר לי לא אוכל לישון בלילה, איך אלמד, אעבוד, ועסוק באמנותי וכו'. אני מרגיש ירידה מסויימת בעשייה בכל התחומים. האם אני צריך לפנות לרופא אחר? האם הפתרון הוא לא פסיכיאטרי וכדאי לי לאמץ את דברי הפסיכולוג ולהאמין שהפתרון יבוא מבפנים, ממני? אני רוצה את חיי בחזרה... תודה רבה.
לדני אני חושב שדעתו של הפסיכולוג קיצונית מדי. הטיפול שהוא הציע נקרא טיפול התנהגותי, אבל בהחלט צריך לעשות אותו עם ליווי ובהדרגה. כעת אינך ילד וכנראה שעם הכישורים שיש לך אתה עשוי להתגבר על החרדות טוב מאוד מאשר בילדות. כיוון שאתה מתאר בעיה מילדות אפשר לחשוב גם על טיפול דינמי. אפשרות נוספת היא להשתמש בקלונקס לפי הצורך, כאשר משתמשים בו לא באופן קבוע אין בעיה של התמכרות. קיימות אפשריות טיפוליות נוספות, כדאי להגיע לפסיכיאטר לאבחון ולשקול יחד אתו את הטיפול המתאים לך. מה שהפסיכולוג הציע לך זה אינו טיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
