הפרעת אכילה

שלום ד"ר הידש, אני עוד מעט בן 50, הייתי חלק גדול מחיי בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי בגלל בעיות חרדה ודיכאון. מזה זמן רב אינני נמצא בטיפול ולדעת מטפליי לשעבר, טיפול אינו יכול לעזור לי מעבר למה שכבר עזר (והוא עזר אך כנראה מיציתי את הכלי). כעת אני חי מאוד לבד, אם כי התפתחתי מבחינה מקצועית, יש לי קריירה ונעשיתי אדם עצמאי. אני מטופל כעת בין היתר ע"י זיבאן 300 מ"ג, התרופה נוגדת הדיכאון היחידה שעזרה לי, בצירוף 50 מ"ג מודאל ו-2 מ"ג קלונקס לפני השינה. כמו כן באלטרוקסין בגלל תת-פעילות של בלוטת התריס. בתחילת השימוש בזיבאן שלטתי באכילת היתר שלי אך מזה זמן רב איבדתי שליטה לחלוטין. אני כותב לך עכשיו באמצע הלילה, משום שלא יכולתי להירדם מרוב רעב וזאת אחרי שחיסלתי כמויות אדירות של אוכל במשך היום, כולל חבילת גלידה שלמה וכעת חבילה נוספת. התיאבון שלי הוא אין-סופי ואני חושש לבריאותי מעבר לגועל נפש האסתטי (רוב חיי הייתי אדם רזה שיכול היה לאכול כמויות גדולות ולהישאר רזה). אני סובל מיתר לחץ דם מאוזן תרופתית ומהיפר-ליפידמיה המטופלת בסימוביל. אבי נפטר בגיל צעיר מהתקף לב. אני מרגיש שאני ממש הורג את עצמי ואין לי שליטה על זה. יש לי כושר התמדה רב כשמדובר בקריירה שלי אך כשמדובר בפעילות גופנית אינני מסוגל להתמיד. ניסיתי המון פעמים ולא הצלחתי להתמיד. אני מיואש לגמרי, מרגיש כמו חיה רעה... בזמנו הזיבאן היה רעיון שלך ואני מאוד מודה לך כי כאמור זו התרופה היחידה שעזרה לי נגד הדיכאון ואף עזרה לי לרדת במשקל בתחילת הדרך. אני יודע שזה רק אינטרנט אבל בכל זאת אנא עזור לי. כאמור, כל מטפליי לשעבר שחזרתי אליהם אמרו לי שהטיפול מוצה. בתודה מראש, שמן

אני שמח שמצאת פתרון לפחות לחלק מהבעיות. בקשר לאכילה והעליה במשקל איני מבין מדוע יש לך גלידה בבית? הפתרון המעשי ביותר שמצאתי הוא פשוט - לא לקנות? כל זמן שיש גלידה, שוקולד, לחם בבית, אתה תאכל את הכל! כך שכדאי להתחיל לחסוך, מה שלא קונים לא אוכלים, בקניה הכי קל לעצור את המפולת. בבהצלחה דר' גיוא הידש