האם נטילת תרופות נגד חרדה יכולות להימשך כל החיים

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

28/03/2004 | 09:14 | מאת: שאלה לד"ר הידש ולכולכם

אם כן זה נורא מדכא אותי , אני סובל מכמה תסמיני חרדה שהופתעתי לראות (בפורום בלבד) כמה אנשים סובלים מאותה התופעה ותיאורים מדוייקים כמו שאני מרגיש אבל אני לא יכול למקד את מקורן. בזמן האחרון (כמעט חודש) התחילה לי חרדה "חדשה" (כל פעם זה מתחלף אבל הפעם זה ניראה לי גדול יותר כמו בכל פעם :-) . ) מהות החרדה היא שאני מרגיש מנותק מהגוף שלי , כלומר אני לא מרגיש מחובר כל כך לגוף שלי (כמובן שאני שוכח זה עובר) אבל זו מחשבה כפייתית והיא נורא מפריעה לי היא החלה בגלל התקף חרדה פתאומי קצר באמצע הרחוב מלווה במחשבה ומאז אני סוחב אותה איתי ומיותר לציין שזה מקשה עליי , לא אשקר ואומר שאני סובל מחרדות "מהותיות" קרוב לשש שנים , והפחד של החרדה הנוכחית היא שאני אתמוטט ואפול מהרגליים , אמנם ברוך השם עד היום לא נפלתי , אבל לפעמים בדרך כלל בשעות הערב יש לי תחושות של כאבי רגליים וידיים (כניראה בגלל המתח המתמיד). התחושה העיקרית היא , שאני מפחד שאקרוס ברחוב או שלא אוכל להשתלט על עצמי ועל הפאניקה שתתפוס אותי , ומחשבות על חוסר שליטה או ניתוק , או התמוטטות ברחוב , וזה מפחיד. אני מרגיש כאילו אני כבר לא "סומך" על עצמי כי אין לי שליטה על המחשבות שלי. אני נימנע מלצאת החוצה כמה שיותר , וכשאני יוצא , אז אני רוכב על אופניים מפאת הפחד להתמודד עם המחשבות , אמנם הלכתי ברגל כמה פעמים מרחקים ארוכים אבל רק כשאני מרגיש חזק נפשית יותר (בוקר , או אחרי שינה טובה) ומיד אחר כך יש לי "נפילה". מיותר לציין גם כן שאני מרגיש מוגבל , אמנם אני מודע לזה שזו בעיה "פסיכולוגית" אבל תמיד היה לי קשה להתמודד איתן , אני במלחמה וכוננות קבועה נגדן , וזה מתיש. כמו שציינתי אני סובל קרוב לשש שנים מהתקפי פאניקה וחרדות מהותיות ( זה המחיר ששואלים שאילות שאין להן תשובות :-). )כגון אילו ותמיד התוצאה הסופית היא "להישאר בבית" "להמנע כמה שיותר מקהל" וכו'. אבל תמיד , תמיד , כשפסיכולוג או פסיכיאטר או סתם מישהו , אומר לי שזה מוכר , או שגם לו זה היה או משהו בסגנון , ומתארים לי רגשות מדוייקים או קרובים , אז תמיד אני נירגע ויש לי יותר כח להתעלם מהחרדות ולהמשיך הלאה , עד לחרדה הבאה :-). נ.ב - הפסיכולוג שהייתי מטופל אצלו קרוב לחודשיים הציע לבדורק את בלוטת התריס (לפעמים אני מתנחם בזה שיש תשובה ומענה לכל ששת השנים הסבוכות והלא ברורות האילו.) תודה לך ד"ר הידש על תשומת הלב ולשאר הגולשים הנחמדים. שנרגיש כולנו טוב , אמן.

לקריאה נוספת והעמקה
29/03/2004 | 00:22 | מאת:

שלום, אתה מתאר מספר תופעות שהן מוכרות וידועות, כלומר גם לאנשים אחרים ישנן תופעות דומות. החשיבות של הפורום היא בדיוק בנקודה זו שאתה רואה שיש אנשים רבים הסובלים מתופעות דומות ואינך לבד. התופעה שאתה מתאר יכולה להתאים לדה-פרסונליזציה כלומר הרגשה שאתה או במקרה אחרת המציאות הם לא אמיתיים התחושה הכללית שונה. התופעה השניה היא התנהגותת הימנעותית, צריך להזהר ולא להכנס למעגל של התנהגות המנעותית ולהמנע מלעשות דברים, ובטח לא להמנע מלצאת החוצה . חייבים לצאת גם אם צריך ליווי וגם אם החרדות רבות, לא להמנע ולא לעצור, להלחם בחרדות ובנטיה להסתגר. צריך לזכור שהאירועים או הסיבות שגורמות לחרדה אינם חשובים, מה שחשוב ש"מטרת החרדה" היא להפחיד אותך, לכן היא לובשת צורות רבות אבל מתחת לצורות תמיד יש את אותה החרדה. - אותה הגברת בשינוי אדרת..... חשוב להלחם ולהמשיך לחיות דר' גיורא הידש