הרופאים לא מבינים אותי
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום לחברי הפורום ולד"ר הרופאים לא מבינים אותי אני חייב תשובה יש לי מחלה שבה התדמית הופכת ליהיות מרכז החיים שלי ויש לי תדמית של חולה נפש אז אני מתנהג כמו חולה נפש לכל הדיעות איזו מחלה יש לי? בבקשה מבקש עזרה
לירון שלום, אין זו תופעה של מחלת נפש ובודאי שלא מאבחנים לפי תופעה אחת בלבד, צריך להכיר וללמוד את כל האדם. עם זאת אני מבין משאלתך שאתה במצוקה ונמצא בחברה במקום שאתה מאוד לא אוהב להיות. לעתים קשה מאוד לשנות עמדה בחברה במיוחד כאשר אתה השתנת והחברה עדיין רואה בך את ה"ליצן" שהיית קודם. הבעיה קיימת עם כל סטיגמה ודעה קדומה, קשה מאוד לשנות דעות קדומות וביוחד כאשר הן אינן נכונות. לעתים האפשרות היחידה היא להחליף את החברה.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
ירון בוקר טוב. א. אין לך שום מחלה- זו תדמית שאתה יצרתה לעצמך. ב. עליך לצאת מהמצב הזה- ומי שיכול לעזור לך זה אתה . ג. יעוץ מקצועי(אם אתה לא מצליח לצאת מז בכוחות עצמך). תרגיש טוב
ירון אני מבינה מה אתה מרגיש. הנושא הזה של הדימוי העצמי שלנו, המטופלים הפסיכיאטריים, האם אנו מזהים את עצמינו כ"חולי נפש"? האם נפשינו חולה, האם האופי שלנו דפוק, ומה חושבים עלינו מבחוץ? אלה קשיים שאינם מטרידים חולים אחרים בתחומים פיסיים של הרפואה. בעלי שהוא חולה אסטמה לא צריך להטריד את עצמו בשאלות של הזהות שלו כחולה אסמטי. אבל אני, שאובחנתי כסובלת ממניה- דיפרסיה- מחלה עם בסיס ביולוגי לכל הדעות, כן מוטרדת המון בשאלות האלה. אני משוגעת, או לא. חולה או רעה או דפוקה או מוזרה... ככה לא נתתי לעצמי מנוח תקופה ארוכה. אולי רק עכשיו, כשאני בת 35, מתחילה קצת לתת לעצמי מנוחה בשאלות האלה, בעקבות תהליך פסיכולוגי ארוך וממושך שאני עוברת כל השנים, עם טיפול פסיכולוגי, ובלעדיו. תמי.
