גישה שונה לתרופות

בתי בת 18 אחרי התקף שני ומטופלת עם רספרידל ופקסט החליטה לחזור לרופא הקודם שטיפל בה אחרי ההתקף הראשון , לאחר שחלה התיצבות הפסיק הרופא את התרופות תוך כדי זה שהוא לא מעדכן אותנו לגבי סמנים אשר עלולים להביא להתקף נוסף. בנתיים טופלה בתי ע"י רופא אחר לאחר ההתקף השני. ביוזמתה של בתי נפגשנו עם הרופא הראשון ולאחר שקבלתי בפניו על הנזק הכבד שנגרם לבתי בגין ההתקף אשר לפי מידע רב שהצטבר יכול היה להימנע אולי אם היא הייתה נוטלת תרופות, תשובתו הייתה שגם היום היה נוהג באותה שיטה שהיא הפסקת התרופות כשאין צורך בהם והוא בכלל נגד תרופות ויותר להעמסת לחץ לשם נטילת מטלות גם לאנשים לאחר התקף, הגישה הידועה לפי חומר רב שקראתי היא לקיחת תרופות בצורה קבועה, רצוי להדגיש שמדובר ברופא בעל ביטחון עצמי רב ולפי דבריו מנהל מחלקה של נער בבית חולים, איך מוסברת סתירה זו בברכה יעקב

למה אני לא מופתע??

לקנדשוב שלום, אני מצטער על מה שקרה. בכל אופן הספרות המקובלת והגישה השלטת היא מתן תרופות למניעה של התקף חוזר גם מתי שמרגישים בטוב. לפחות שנה אחרי ההתקף הפסיכוטי והאמריקאים הרבה יותר קיצוניים בהמשך הטיפול. בלי טיפול תרופתי או שיחות השכיחות של התקף פסיכוטי חוזר עלול להגיע עד 80% וזו הסיבה למדיניות של יד קשה. שבוע טוב דר' גיורא הידש