עיוות תפיסתי

היי העיניים של ב"א הם כמו מצלמה-הם מצלמים את הגירויים בסביבה והמח הוא זה שעושה את הפרשנות ואחראי על תהליכי התפיסה הגבוהים. לכן כל אדם תופס אחרת את המציאות. אדם שיש לו דיכאון/חרדה, במוחו מתרחש חוסר איזון כימי (בעיה בסרטונין) ולכן הוא לא מסוגל לתפוס את המציאות בצורה יותר אופטימית, הוא עושה מן עיוות תפיסתי. זה מתבטא בכך, לדוג' שאחרים לא רואים את מצבו של האדם כפי שהוא תופס את עצמו. כתוצאה מכך, דרושה תרופה שתאזן את הפעילות הכימית במח על מנת שיוכלו לחזור לשיפוטים רציונליים. מיקומו של טיפול פסיכולוגי-לעזור לאדם לשפר/לתקן/לעבד תכנים לא מסתגלים ולהבין מדוע הוא הגיע לדכאון/חרדה.זאת אומרת שתהליך כזה הוא בלתי אפרי ללא תרופה כי אפשר לדון עם פסיכולוג על נושאים שונים אך הדברים האלה לא יחזיקו מעמד לטווח ארוך כי המח עושה עיוות. השאלה האם האיזון במח חוזר לקדמותו ואדם יכול לתפקד כאדם מסתגל? ובכלל,האם אדם שאין לו דכאון קליני אך הוא אדם שנוטה לפסימיות יכול לשנות את גישתו ללא תרופה?הרי אם במח יש בעיה בסרטונין, היא תגרום לבעיית תפיסה אז איך אדם יוכל לשנות את גישתו אם הדברים במוחו מתפרשים בצורה כזו כי יש בעיה כימית? אמנם לכל אחד מאיתנו יש נסיון חיים שלפיו אנו יודעים איך צריכות להיראות סוטואציות ולכן אדם פסימי יכוללשכנע את עצמו שהוא צריך להתנהג אחרת ןלהיות אופטימי אך האם זה אפשרי ללא טיפול תרופתי? אני מקווה שתבינו מה כתבתי כאן כי אני מבולבלת כמו שהדברים האלה כתובים כאן. תודה

התכוונתי שתחוו חוות דעת על הדברים שכתבתי.

לנטלי שלום, חיכיתי עם תשובתי כיוון שקיוותי שגם חברים יענו לך, אבל כדי שלא תרגישי מקופחת אענה. הקשר בין גוף ונפש הוא מורכב. כל מחשבה, זיכרון יוצרים שינויים כימיים במוח ולעתים גם בוגף. המחשבה להרים את ידי, מיד גורמת לשינויים כימיים במוח בעצבים ובשרירים. כך שכל מחשבה או דיבור בפסיכותרפיה גורמת גם לשינויים כימיים במוח. את השינויים הללו אפשר לראות בבדיקות הדמיה חדשות PET. אבל גם להיפך, כל שינוי כימי במוח, עלול להפוך למחשבה, כך זה עם סרוטונין נמוך, גם עם חומרים חצוניים כמו קפה, אלכוהול, סמים וגם תרופות נוגדות דיכאון. כך שלא אחדש אם אומר שהגוף משפיע על הנפש והנפש משפיעה על הגוף. מעט מסובך. לכן גם מחשבות מביאות לעליה בסרוטונין ובטח פסיכותרפיה וגם סרוטונין נמוך משפיע על מצב הרוח. לכן שיחות בשילוב של תרופות הם הדבר היעיל ביותר כדי שמצב רוח דיכאוני לא יחזור או כפי שאת כותבת, הסרוטונין ישאר גבוה.... אני מקווה שכעת הדברים מעט יותר ברורים למרות שהם מאוד מסובכים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הי נטלי אני מאוד מבינה את הדברים שאת כותבת וגם אני התלבטתי בהם רבות התמזל מזלי וטופלתי אצל אדם מאוד אופטימי שהוריש לי את התחושה שאפשר בלי תרופות ושהכל נמצא אצלנו בראש והטיפול החשוב ביותר הוא עבודה עצמית. לא נתת דוגמא ולכן אנסה לתת משלי . נניח אדם שיש לו בעיה בקשרים עם אנשים הולך לפסיכולוג ונוצר בעצם קשר בינו לבין המטפל שלו. כזה שמשנה את דעתו של המטופל . כזה שנותן לו כח ותקווה . והוא כמעט שוכח את מה שהוא היה לפני הטיפול והופך לאופטימי יותר . הקשר הזה נותן לו כח לקשרים אחרים. אבל זה כמובן מאוד בקצרה. כן אפשר ללמוד להתנהג אחרת. אני בטוחה שאת בחורה צעירה ויש המון שנים לפנייך לשנות את הפסימיות לאופטימיות את השלילי לחיובי ואת הבילבול להתבהרות

ציור יכול בלי תרופות ואף גאה בזה ויפה הציור... אבל יש תמונה... שמחייבת תרופות.!