דכאון עמיד לחיים

אני בת 48 + 3: 10,16,20. לפני 10 שנים בעיצומו של תהליך מאומץ להצלת נישואי ובחודש הרביע להריוני, התאלמנתי מבעלי כשנרצח בשוד. התגברתי יפה. בדיוק כשהיה נדמה לי שהסתיימו ימי הטראומה, תקפו אותי כאבי פרקים בלתי נסבלים, הלכתי לדיקור שפתר את הכאבים אבל העלה את הכאבים הנפשיים במלוא עוצמתם. ירד עלי דכאון כבד שאתו הצלחתי לתפקד על טייס אוטומטי מינימלי כזה. ניסיתי למצוא טיפול דינאמי מתאים לנפשי הדואבת ומשלא הוקל לי פניתי לפסיכיאטור. זה היה לפני כ-6 שנים. ניסיתי כ-20 סוגים של כדורים, גם צירופים של 2-3. החלפתי 3 רופאים בגלל אותה אנחה שקטה ששמעתי משלשתם אחרי שנסיונותיהם ומאמצי לא הועילו, אחרי כשנתיים בכל פעם. את הרופא האחרון פגשתי בפסקה טוטאלית מכל התרופות שעשיתי על דעת עצמי, כ-3 שבועות של שאול וסוף העולם.הוא רשם לי אפקסור שזה מה שאני לוקחת עד עכשיו. זה לא עוזר, ולפעמים כשאני לא לוקחת, [שוכחת או נמאס לי], אני מרגישה זרמים וטיקים כאלה בתוך הראש. מפחיד. אין לי כבר כוח לשבת שוב מול מישהו חדש ולהתחיל מה'שלום' את כל הסיפור ולהכנס שוב לקרוסלת הנסיונות. גם לא לשמוע ולראות בעיניים של האחרים את ה'קחי כבר את עצמך בידיים' הזה .אני בטיפול נפשי כזה או אחר מגיל 21. עכשיו, כבר כשנה וחצי בטיפול באמנות. מוצלח מאוד אבל צריך עזרה נוספת כנראה כי אני לא יוצאת מהאין רציה, דילול מכוון של חיי חברה עד להמנעות מחברה. אין סקס [מה זה בכלל?] כבר 10 שנים!!! אין לעבוד, כמו נמלה אני מנסה להקים את עצמי, מתחילה איזה תהליך, אבל המבנה כ'כ רעוע שכל רוח קטנה, כל טלפון מהבנק או בעיה עם אחד הילדים וגם פחות מזה, מפיל לי את הקונסטרוקציה, ועד שאני קמה וממשיכה כולם כבר מזמן נעלמו, המשיכו להם בדרך. [מטאפורה]. לא נעים מהילדים. אמנם את האנרגיות המעטות שיש השקעתי בהצלחה לא מבוטלת בלתת להם את כל מחסורם כולל חברות, הדרכה והגנה, ויש תוצאות והיחסים בין כולנו טובים, אבל הם רואים אותי בודדה, מוזנחת, עצובה, כל הזמן אני אומרת להם שאני עובדת על עצמי, שאני מחפשת. לא נראה לי שהם מאמינים כבר. מי שמלווים אותי לאורך כל השנים הם גראס, ניקוטין, קפאין, וכמויות קטנות מזדמנות של אלכוהול, ולוריבן. למדתי לשרוד בעזרת משחק עדין בין החמרים הנ'ל לשינה לטיפול. יש גם תקופות של הפרעות שינה, התעוררות עם צורך לאכול כמויות נוראיות של הכל, מה שמעלה עלי הרבה משקל עודף וגורם לי לא לשמוע בבוקר שום השכמה. מה דעתך, דוקטור?

הודעתך נגעה ללבי מאוד. אני לא מוסמכת לתת לך תשובה מקצועית, ד"ר הידש יעשה את זה בודאי בהצלחה מרובה. אבל במקומך דבר ראשון הייתי מוותרת על הגראס שעפ"י מחקרים גם הוא יכול לגרום למחלות נפשיות או להחמיר מחלות קיימות. דבר שני לא הזכרת טיפול פסיכולוגי תרופות לא תמיד נותנות תשובה לכל מכאובנו. ואולי הכי חשוב גם אם אין כוחות ומי כמוני יודעת כמה קשה לקום מהמיטה כשמרגישים רע פשוט לקום בבוקר , להתלבש להתאפר ולצאת לעבודה או לכל מקום אחר שתבחרי רק לצאת מהבית לצאת מהחומות, לנסות להכיר מישהו עבר כבר הרבה זמן ואת עדיין צעירה, אולי אהבה חדשה שתרגש אותך יכולה לעשות מה שכל הכדורים בעולם לא הצליחו. ואני שוב חוזרת אולי כל מה שכתבי מאוד לא נכון מקצועית אבל אם היית חברה שלי זה מה שהייתי מציעה לך חלק מהדברים ישמתי בעצמי והם עזרו לי. תרגישי טוב . ים

שלום אם הצלחת לשמור על המסגרת המשפחתית, והתרשמתי שעשית זאת בהצלחה רבה, סימן שיש בך הרבה כוחות נפש. לדעתי את צריכה להעזר באדם שיעזור לך להשתמש בכוחותיך שלך. עיזרי למישהו לעשות זאת...

שלום רב, חבל שדברים נכתבו ואל תתייחסי לביקורת עליך שנכתבה. הדבר האחרון שמגיע לך זו ביקורת.... היית אצל רופאים רבים, ניסית טיפולים רבים, ושום דבר לא עזר. לצערי ישנם מקרים כאלו שהתרופות השונות נוגדות הדיכאון לא עזרו.למרות שהתרופות והרופאים לא עזרו ניסית פעם ועוד פעם ולא התייאשת, גם הפנייה לפורום מראה על התקווה ועל הרצון לשנות ולשפר את מצבך, כל הכבוד! העצה המעשית היחידה שאתן לך היא שיש בירושלים בבית החולים עזרת נשים מחלקה הנקראת מחלקה לדיכאון עמיד. דיכאון עמיד משמעו דיכאון שלא הגיב לתרופות וטיפולים קודמים ורבים וכבר לפי השם את יכולה לראות שישנם עוד אנשים שלא הגיבו לטיפולים המקובלים. לצערי את לא לבד. מה שכדאי לעשות הוא לעזר בבני המשפחה, בדברים הטובים שישנם, ולנסות להנות מהם. דבר נוסף הוא בכל זאת לנסות טיפולים תרופתיים ושיחות נוספות. יתכן שתרופה שלא עזרה בעבר מסיבות שונות, דווקא עכשיו תעזור, אולי את במצב נפשי וכללי מעט שונים, אולי מסיבה לא ידועה, אבל בהחלט יתכן שתרופה מהעבר שמינון גבוה יותר או בשילוב של תרופות אחרות תעזור. כך לדוגמא, נוגדי דיכאון יחד עם ליטיום או דפלפט או כל שילוב אחר של תרופות תשמרי על עצמך ותרגישי טוב, ואף אחד לא יכול להגיד לך שאינך בסדר או שלא עשית מספיק! שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום רב, בקיצור, חבל שקיבלתם את מה שכתבתי כביקורת. כל הכוונה היתה לטובה. שבוע טוב מיכל מ

לדוקטור הידש, תודה על ההקשבה והתשובה, אתה מותק