פלוטין ועוד...

ד"ר שלום. אני מטופלת בפלוטין 40 מ"ג כבר למשך 4 חודשים בהדרגה. הכדורים נתנו לדיכאון / מחשבות טורדניות על משקל ועיסוק בהרזיה . -כעיקרוןאני מוגדרת בהפרעת אכילה לא מוגדרת אבל לאחרונה לכיוון אנורקסיה. בכול אופן. אני ממש עסוקה באיך להרזות -זה ממש חולני-יש לי דברים אחרים שעליהם ההיתי רוצה לעסוק -אבל אני כול הזמן מתכננת איך לרזות . לאחרונה -אפילו גידלתי חיידקים ועובש ושתיתי אותם בתקווה שזה יגרום לי להקאות ושילשולים-או כול דבר שיגרום לאיבוד התיאבון.אבל שום דבר מלבד כאב בטן לא ארע. בכול אופן אני מפחדת לקבל טיפול בגלל שזה יגרום לעליה במשקל-וזה לא מטרתי.הכדורים לא עוזרים-אני לא מרגישה שינוי ופשוט לפני שבוע הפסקתי אותם. מה לעשות?? איך גורמים למלחמה הזאת להפסק?? רוצה טיפול ולא רוצה. רוצה להיות בריאה וחולה. מה עלי לעשות. לא היו בדעתי שום מחשבות על אובדנות אלא אך ורק לרדת במשקל בטירוף. לא יודעת כבר מתוסכלת ו...נואשת -אבל עדיין לא בתת משקל.

לרעות שלום, העובדה שאת מודעת לבעייתך ומודעת לכך שהמחשבה לרזות היא לא מחשבה בריאה היא כבר חצי מהפתרון. אני חושב שעדיף לפנות כעת לטיפול מאשר לחכות שהמצב יהיה חמור יותר ואז הטיפול יהיה הרבה יותר קשה. לכן בקשתי היא שלא תעשי דברים על דעת עצמך, תחזרי למטפל שרשם את הפלוטין, תספרי לו את כל האמת, ומכאן תמשיכו. אל תתני לדמיון לבלבל אותך ולחשוב שהדברים אינם חשובים או שיחלפו מעצמם. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום לך,תודה על תשובתך -אבל היא סיבכה אותי עוד יותר. האם בכוונתך שאני יספר לפסיכאטרית שאני אפסקתי את הכדורים ???? או לספר לה על החיידקים והעובש והטכניקות שהולכות ומשתכללות???? ברור לי שזה מחשבה משוגעת-אבל אני לא עד כדי כך משוגעת להגיד לה ושהיא תעשה עם זה מה שנראה לה ולא תאמין לי שזה לךצורך הרזיה בלבד. שניסיתי להסביר לה שאני לא בדיכאון ואני לא עונה על ההגדרה של בולמיה שזה מה שנותנים את התרופה פרוזק או פלוטין. זה לא עזר -אז ככה לבוא ולהגדיל ולהשמין את התיק שלי?? אני מודעת וזה גורם לי להיות עוד יותר משוגעת-כי אני מדברת בהגיון ומפרשת בהיגיון אבל לא נוהגת כך.עדיף להיות לא מודע לחלוטין או מודע לחלוטין מאשר להיות במצב כמו שלי. בכול מקרה.אני לא אספר את זה כי הפסיכאטרית זה במקום לא פרטי. והפסקת טיפול בכדורים -מעיד על לחוסר שיתוף פעולה או אי יציבות. לי נמאס שיחשבו מה שירצו -אבל ניסיתי נתנתי צנאס,ושום דבר לא עוזר.אני בתחושה שאני צרריכה להלחם במלחמה שהתוצאה שלה ידועה מראש.אין לי סיכוי במלחמה הזאת להראות שאני שפויה -אבל נדבקתי ברצון לרזות. -אפילו אתה יכול להיות שעל גבי המחשב אתה חושב שיש לך עסק עם אחת שממש מטורפת -וזקוקה לאישפוז מידי.עזוב -כבר נמאס -גם ככה על המטפלים שלי אני לא סומכת-ואני כבר לא בוטחת בקלות באף אדם. לילה טוב.