כמה שאלות על פסיכיאטריה

שלום. בשנה וחצי האחרונות אני חווה משבר קשה בעקבות עניין רומנטי. חברי , שהיה עד כה חברי היחיד, נפרד ממני לפני שנה וחצי, ולאחרונה התחתן. קשה לי מאוד לתפקד ברמה היומיומית, אעפ"י שאני משתדלת להחביא בתוך עצמי את הכאב ולא להרשות לעצמי את הלוקסוס של התפרקות במקום עבודתי או בפני בני משפחתי, כך שאני נושאת את הכאב בתוכי. אני מנסה לטפל בכך באמצעות קריאה, נגינה, כתיבת שירה, ריפוי בעיסוק גם ברמה התעסוקתית - אני עובדת במגזר הפרטי מהבוקר עד הערב. אני משתדלת להחזיק את עצמי בשיניים בתעסוקה כדי שמחשבות שליליות לא ישתלטו עליי, מה שקורה לי הרבה בשישי שבת. תהיתי האם יש מקום במצבי לטיפול תרופתי? מעולם לא טופלתי אצל פסיכולוג או פסיכיאטר, אבל יש לי חברה עם בעיות נפשיות שמטופלת שנים בפרוזאק ואצל פסיכיאטר והפרוזק סייע לה פלאים. היא רגועה ונינוחה ואני מרגישה שעוצמות הכאב שלה - כאבי הלב והלחצים - פסחו עליה. כמו כן אבקש לדעת האם ניתן לקבל הפנייה דרך קופת החולים שלי - קופ"ח כללית - לטיפול נפשי מבלי שהדבר יהווה כתם ומבלי שכל רופא אחר בתחום המקצועי יוכל לראות זאת באמצעות כניסה דרך ת"ז שלי לפרטיי? למי עליי לפנות? האם מוטב לפנות לפסיכולוג לטיפול באמצעות השיחה? הנושא המילולי קרוב ללבי כיוון שאני כותבת הרבה, אבל אני מרגישה שטיפול בדיבור לא יסייע לי ומעבר לכלים שיסייעו לי להתמודד עם משברים אחרים, אני חושבת שטיפול תרופתי יסייע לי יותר ברמה הנקודתית. לא חוויתי בעברי משברים בעוצמה כזו. אולי זה הגיל או התחום הרומנטי או מרכיבים אחרים שחברו להם יחדיו . לא יודעת. אבל אני בהחלט זקוקה לעזרה מן החוץ. ולעזרה מקצועית.

לעתליה שלום, אני מניח שאת בשנות העשרים, ובשנים הללו שנה וחצי הם הרבה מאוד....חבל על הזמן. המלצתי העיקרית היא לפנות לטיפול, אפשר בשיחות אפשר בתרופות ואפשר בשניהם. העיקר לקדם את הדברים ושתחזרי לדרך המלך של החיים שלך. אני שמח שאת פתוחה לאפשרות של תרופות ויתכן שהן יעזרו לך, אבל קודם כל צריך להגיע לאבחון ורק אחר כך לחשוב על הטפול המתאים לך. בפניה בקופת חולים יש רישום אצל רופא המשפחה, אין בעיה של "כתם" וכיום החשיבות של רישום של טיפול פסיכיאטרי אינה כל כך גדולה אבל זה המצב שבוע טוב דר' גיורא הידש