לד"ר הידש ולכולם

החיים ממש דיכאו אותי ואני מרגיש כמו אדם שמנסה להרים את עצמו כי הוא ממש נמצא בתחתית הכי גדולה מכולם הוא נשאר מאחור במצב צליעה שמנסה להתקדם . ותמיד הוא נכנס לסיטואציות שבהן אנשים מקדימה אומרים לו לא סתם אתה מאחור זה מפני שאתה אשם. והוא תמיד מוצא את עצמו במצבים שאומרים לו "תעזור לי בבקשה ותחזיק לי את המשא שעל כתפי ועוד שניה אקח ממך אותו בחזרה", ואז הוא עוזר ולוקח הכל על כתפיו השבורות והם בורחים לו. כאילו שיש תקרה שעומדת לקרוס והוא לא בתוכה אבל אחרים צריכים לקחת משם משהו ומבקשים ממנו לעזור להם כלומר להיכנס כשהם יודעים את הסיכון שהתקרה תיפול, ומיד כשהיא נופלת והם לא נמצאים מחתתיה אלא רק הבנאדם שרצה לעזור להם, הם מסתכלים מהצד ובורחים כמה שיותר רחוק אל עיסוקיהם . תמיד כשהזמינו אותי בני משפחה לחוגי בית או לכל מיני בקשות ועזרות תמיד עזרתי ודאגתי רק שיהיה להם טוב. וכשבן דודה שלי אירגן חוג בית עבור מועמד בבחירות באתי והשתדלתי להביא גם אחרים והייתי לחוץ (תמיד כשמבקשים ממני עזרה אני רץ באהבה ובהערצה לאנשים שמבקשים ממני עזרה ומאמין בכל מה שהם מאמינים ) ואז הכל עבד ממש יפה אחרי מספר שבועות, הוא אומר לי שהוא רוצה לארגן שוב חוג עבור מועמד אחר אבל אין לו איפה לעשות . אני נידבתי את הבית שלי (של הורי) ורק אימי עזרה לי ונלחצה וראתה איך הייתי עצוב כל כך, כל כולי נעשתי איטי היה בא לי לבכות. לא היה לי חשק לעשות כלום. וזאת מפני שכל האנשים שביקשתי מהם לבוא לא באו אלי , ואותו בן דודה שראה שאף אחד לא בא, ברח לו . ואני נשארתי עם אחריות כבדה ובושה גדולה שאף אחד לא בא איך אאכזב את המועמד שצריך לבוא?! הוא יבוא ורק אימי ואני נהיה בבית ?! בשביל להתקשר לבטל עברנו ייסורי גהינום (אין לנו טלפון לשיחות יוצאות) כי הטלכרטים שקנינו כל פעם נגמרו לנו, והיינו צריכים להתקשר לבטל. אני לא הייתי מסוגל להתקשר ולדבר בעצמי ןאימי עזרה לי מאוד בהבנה מלאה את תחושותיי אבל היא אומרת לי שהגזמתי מאוד ואני לוקח את הדברים יותר מידי קשה. אחר כך הבשורה הטובה הגיעה והיא דיברה איתו כמו שרציתי (הרצון שלי שהמועמד לא יפגע מביטול כי פשוט אנשים לא מתכוונים לבוא),ונרגעתי . העניין הוא שאני אמור גם לעבוד ביום של הבחירות במטה הבחירות (בשבילי זה אמור להיות ריפוי אחרי חוסר תפקוד של 7 שנים שבהם עדיין לא פניתי לבקש עזרה נפשית). ואני לא יודע מה לעשות ונראה לי שאני ארצה לקבור את עצמי כשאנשים ידעו את הסיפור הזה ויראו אותי . למשל מקודם אימי ביקשה שאלך למכולת , ואני לא הולך כי אני לא מסוגל שאנשים שאמרתי להם לבוא יראו אותי ברחוב בדרך למכולת. אפילו שאני פותח חלון בחדר ורואה את השכן שלי שיודע מכל הסיפור הזה, בא לי לבכות ואני לא רוצה לבכות ליד אנשים. אני רוצה כל כך ללכת לעבוד ביום הבחירות, הבטיחו לי שיתקשרו אלי אבל לא התקשרו נראה לי שזה בגלל שחוג בית לא יצא לפועל (אני מקווה שהסיבה הזאת היא פרי דימיון שלי מהתגובה שלי ולא האמת ) . אני מקווה שאני כן אעבוד שם. אבל חבל שעשיתי פדיחות כי אני יודע שארגיש נבוך בושה וכלימה ואהיה בהרגשה של רצון לבכות ואראה נרדם ואהיה איטי . כלומר ההרגשה שלי תפגע בעצמי. מה עושים עד יום שלישי. האם יש משהו שאני יכול לעשות ביזמן הבחירות כשאני מרגיש בודד מכולם ובא לי לבכות וחולשה בכל הגוף, ותנועות מאולצות בפנים ובגוף ולא מסוגל להיפתח לאנשים בשמחתם, מה אני יעשה באותו זמן ? פעם בראיונות עבודה זה היה קורה לי ומיד שלחו אות הביתה ואמרו לי שאני נראה עצוב ולא בשביל עבודה . אני אלך במאה אחוז לעבוד שם, אבל אני מבקש עצות לדעת מה לעשות כשאני מרגיש חסר ביטחון עם כולם ובא לי לבכות וסגור ולא יודע איך להתחבר לאנשים שם כשהם מדברים ביחד ואני שותק . כי לברוח אני לא יכול , אז מה עושים ?

לאבי שלום, צר לי שאיני מכיר פתרונות קסם, אתה מדבר על חרדות כבר שבע שנים, חבל שאתה כנראה חרד גם מללכת לטיפול. כדאי מאוד להגיע לטיפול ומצבך ישתפר בהרבה שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש