ד"ר הידש

שלום לך. אני מאד מעריכה את התעניינותך ... אז כך...אין ספק שיש שיפור כללי: אני מלמדת, יש מצב רוח (הכי חשוב שחזר ה"סמל המסחרי שלי"-החיוך), אבל... עדיין אני לא מרגישה רוגע גופני-מדי פעם תוקף אותי אי-שקט, רעד פנימי, מתח שרירים(כמו שריפה), אין הרגשת עייפות, אבל הכי מציק-הפרעות בשינה. אם אני כבר מצליחה להרדם ללא "כימיה", אז אני מתעוררת כל שעתיים ולא ישנה מספיק שעות. אני מתגעגעת לאותם הימים שישנתי בצהריים כשעתיים... האם כל זה יסתדר? אין לי כוח להחליף תרופות ולעבור שוב את הגהנום... אך השאלה המדאיגה אותי הכי הרבה, מה הלאה? מדוע ההתקפים חוזרים כל 3-4 שנים? 3 שנים הרגשתי מעולה ללא תרופות, בתמיכה של ויטמין בי, אפילו לא חשבתי שפעם אצטרך להתמודד שוב עם הסבל הנורא הזה...בעלי שהוא אדם מאד אופטימי ותומך ,אמר לי שהכל מאחוריי... סרוקסט או פרימוניל שנטלתי פעם, עזרו לי מאד, אך אחרי שנה עשו לי הפרעות בכבד וזה בדוק...מה יקרה עכשיו? שוב אני שואלת אותך שאלות קשות בתקווה שהודות לנסיון שלך, יש לך תשובות בברכת חג שמח גיתית

לגיתית שלום, בינתיים הדברים משתפרים וימשיכו להשתפר גם בשבוע הבא ובחודש הקרוב. לשאלות לגבי העתיד וה"למה" יש חשיבות רבה אבל עדיין לא הזמן לשאול ולדון בהם. כך שהתהיי בסבלנות והדברים יסתדרו. את התשובות לשאלות בקשר לעתיד ניתן כאשר תרגישי מאה אחוזים. שנה טובה הידש

לד"ר הידש שלום,קודם כל אני רוצה לאחל לך שנה טובה ובריאה ושתמשיך לעזור לאנשים כפי שעזרת לי ברגעים שהיתי זקוקה לעזרה. לגבי עצמי, אפשר לומר שחזרתי לעצמי: לא ב-100% אך אפשר לומר ב-90% (למרות שלפעמים יש עדיין סימפטומים של מתח גופני). אני מודה לך שוב על חלקך בעניין. ובכל זאת עדיין יש לי שאלה: אחרי כמה זמן אפשר לדבר על הורדת המינון מ-150 ל-75 ? (אפקסור XR ). אני מחנכת לסבלנות ובעצמי חסרת סבלנות...