שאלה לכולם

שלום רב, שאלתי אותכם לפני כשבוע והתייעצתי בקשר להרצאה שאני אעביר לרופאי משפחה, ההרצאה היא ביום רביעי. אם יש לכם הצעות נוספות אשמח להעביר את המסר לרופאי המשפחה. למי שלא ראה את שאלתי הקודמת: מדובר על הרצאה על נושא הטיפול בדיכאון ובחרדה לרופאי משפחה, אשמח לקבל עצות והצעות לגבי תכנים שכדאי להעביר לרופא המשפחה. תודה ושנה טובה דר' גיורא הידש

שיהיו ערים לכל תופעות הלוואי גם לאלו שלא ככ סבירות...

לשאלתך: מומלץ לרופא המשפחה לקחת אחריות כלפי החולה -( מעבר לנתינת מרשמי אקמול)לא לחשוש להתעמת עמו ולהעמיד אותו בפני עובדות מחלתו (רופאת המשפחה של אמי פשוט מפחדת שאמא שלי תצעק ו/או תשתולל עליה או ברחבי המרפאה...ותפריע לאוירה הפסטורלית והסטרילית...). להציע/להמליץ על בדיקות תקופתיות (לבדיקת רמת ליתיום לדוגמא- במסווה לבדיקה תקופתית רגילה) ולא לחכות שרעיון בדיקות כאלה יגיעו מצד החולה (המתכחש למחלתו). למרות החיסיון הרפואי, במקרים קיצוניים - לערב גורמים קהילתיים כגון עובד סוציאלי של העירייה או של מרפאה לבריאות הנפש. במקרה של קשיש סיעודי ותשוש נפשית, על רופא המשפחה להפעיל שיקול דעת ענייני/מקצועי וליזום פעילות "חריגה" לטובת החולה. האם אלה דרישות מופרזות? בהצלחה בהרצאה!

הזהירות ברישום SSRI ל ביפולרים בפוטנציה

היי ד'ר הידש אני מציעה לרופאי המישפחה להתעדכן בשמות וכתובות של רופאים פסיכולוגים ופסיכיאטרים שאפשר להפנות אותם לפי חומרת המצב. כמובן שהם צריכים לדעת ולזהות סימפטומים כאלה ולנסות לתת מה שניקרא עזרה ראשונה שהיא אוזן קשבת אמפטייה והפנייה לגורם יותר מיקצועי. אבי ניכנס לדיכאון קל עקב נפילה על שתי רגליו עבר טיפולים ובבואו הביתה כעבור תקופת מה מהבית חולים לא קם מהמיטה עוד כמה חודשים. כל הניסיונות שלנו לשכנעו לא עזרו עד שרופאת המישפחה באה הביתה הבינה שהוא ניכנס לחרדות קשות של סוף קרב וכו' ומוות. ופקדה עליו לעשות צעד אחד מחר ומחרתיים עוד אחד- וכך היה -הוא נישמע לה כי היא היתה הסמכות הנכונה במקום הנכון והיא באה לבקר שוב ולראות אותו חוזר לעצמו.. שלך בתודה על פועלך המצויין וגם חג שמח ורדה.

כמובן-בנושא הסרוקסט, או כל כדור שהוא רק מזיק. להיות ערים למידת היעילות או הנזק של הטיפול!! עד היום לא ברור לי איך נתנו לי תרופה שלא הועילה, ורק הזיקה. הרי ממילא החרדה רק גברה, אז למה לא הפסקתי עם הכדורים לפני...איך הסכמתי לסבול כ"כ הרבה שנים...פשוט מטומטמת! רופא המשפחה הסתכל עליי ברחמים, וטען שזו מחלה....מצבי באמת היה קשה אז...לא ידעתי מה לעשות עם עצמי עוד ופניתי אליו במקביל לטיפול...אבל הרופאים חייבים! לדעת שיש אנשים שאצלם הכדורים עושים בדיוק ההיפך. ורחמים יכולים להכעיס! אולי אם לרופא המשפחה לפחות היה מושג, הוא היה ממליץ לי להפסיק עם התרופה מיד!!!!! אני כמובן כבר לא פונה אליו שוב, ועברתי מרפאה. לי אין ספק שהעקבות והטראומה מהשנים האלו, גרמו לכך שהיום אני סובלת כל יום מסיוטים קשים...שאולי רק אם הייתי סובלת מהלם קרב, הייתי חולמת חלומות עם תכנים כאלו של רצח, אלימות מוות תאונות וכו'..

ההרצאה הייתה היום ובהחלט השתמשתי במה שכתבם לי. תודה רבה ושנה טובה לכולם הידש