שאלה לרופא+לאנשי הפורום

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

07/07/2003 | 18:37 | מאת: עלמה

שלום ד"ר הידש ואנשי הפורום, ברצוני לשאול שאלה שמטרידה אותי. אבקש את דעתכם בנושא. אשמח לקבל מידע המבוסס על ניסיונכם האישי. אני מטופלת מזה כ-3 שנים (טיפול פרטי) אצל פסיכותרפיסטית בעלת תואר שלישי (ד"ר). בדר"כ אני שבעת רצון מרמתה המקצועית ומיכולת הניתוח והחשיבה שלה. אבל יש עניין קטן שמפריע לי, ואני רוצה לברר האם הוא מפריע "בצדק" או שמדובר ב"הפרעה" שלי. לכל אורך הטיפול (כולל בפגישת ההיכרות הראשונה!), המטפלת מעולם לא הציגה את עצמה בפניי בשמה/ בשמה המלא. במילים אחרות , לא ידעתי מה שמה הפרטי של האישה שמטפלת בי (את שם המשפחה אמרה לי חברתי, שהפנתה אותי אליה, וראיתי זאת על שלטים בכניסה). (אגב, גם החברה אינה יודעת מה שמה הפרטי של המטפלת!). כמו כן שמה הפרטי לא מופיע לא בכניסה לקליניקה, לא במרשמים, לא בכרטיסי ביקור וכו'. בכל מקום מצויין ד"ר XXXXXX . רק לפני כחודשיים, כשעברה למשרד חדש, הופיע שמה הפרטי על הדלת של חדר פנימי יותר, והרגשתי מאוד לא נעים "להכיר" אותה בדרך זו. [אגב, גם את מספר הטלפון שלה (אפילו זה של המרפאה!) לא ניתן להשגה, אלא אם קיבלת אותו מאדם שטופל על ידה!]. פעם שאלתי אותה איך המטופלים שלה קוראים לה - האם פונים אליה כד"ר XXXXXX או בשמה הפרטי. היא אמרה לי "כל אחד - איך שהוא מרגיש ורוצה". בפגישתנו האחרונה סיפרתי לה כי לעתים אני מרגישה שהיא זרה לי. הסברתי לה שאין ספק כי תחושתי סובייקטיבית בעיקרה, אך יחד עם זאת, יש גם משהו "אמיתי" בתחושתי, והפניתי את תשומת לעניין השם הפרטי. תגובתה היתה: "את עוסקת בקטנות", "מחפשת" משמעויות נסתרות ומעניקה פרשנות שלילית לכל דבר. אבקש לציין - אני בעצמי סטודנטית לתואר שלישי. אני עובדת במקצוע שיש בו אינטראקציה אישית עם אנשים. ככל הזכור לי מלימודיי, בקורסים בתורת הריאיון והטיפול האישי עוסקים בסוגיה זהו. נראה לי כי ידיעת שמו הפרטי של אדם (והצגת שמך לאדם שמולך) הוא א"ב ביחסי אנוש, וזו הדרך הישירה והבלתי אמצעית לשבירת קרח ומבוכה ראשונית (להוציא רופאים במוסדות ציבור, שאליהם נהוג לפנות כד"ר X, או בנסיבות פורמליות וכו'). רציתי לדעת האם גם באינטראקציה כה אינטנסיבית ואינטימית כך זה אמור להיות?? אני מרגישה שאני צודקת בדבריי, אף על פי שהיא מסרבת לראות זאת כך. האם אתה, ד"ר הידש, מציג את עצמך בפני מטופליך בפגישה הראשונה בתוארך+שמך המלא? כיצד מטופליך פונים אליך במהלך הטיפול ? האם שאלתי "מוגזמת", "חצופה" או "פוגעת בכבוד המטפל"? ולחברי הפורום - למי מכם שנעזר במטפל פרטי ד"ר/פרופ' בהשכלתו (פסיכולוג, פסיכיאטר וכו') - האם גם אצלכם זה כך?? תודה מראש על התשובות.

לקריאה נוספת והעמקה
07/07/2003 | 20:53 | מאת: דורון

איפה היית 3 שנים?? למה פשוט לא שאלת אותה לשמה? מה כל המיסתוריות הזו?למה הנושא לא הפריע לך עד היום? בדרך כלל בחותמת מופיע שם פרטי ומשפחה ומס' רשיון, אני בזמנו שחיפשתי מטפל פתחתי דפי זהב, ומצאתי מטפל טוב למזלי ללא המלצות של אף אחד, כמובן ששמו המלא הופיע בספר, וגם כל התעודות על הקיר במשרד נשאו את שמו והכשרתו,ומס הרשיון..אם הטיפול עזר לך עד כה אז מה זה חשוב שמו הפרטי של המטפל?

07/07/2003 | 21:37 | מאת: סנקוביץ'

לא הולכים, ולא מקבלים טחפול מאנשים לא מורשים. חובה לדעת מי המטפל? יתכן גם שהוא נמלט ממס הכנסה. יתכן שהוא רק פסיכולוג ולא פסיכיאטר.. יש תמיד תעודות על הקיר.

07/07/2003 | 21:10 | מאת: רונן

המיסתורין מיהו המטפל זה חלק משיטת הטיפול האנליטית. ככל שהמטפל יותר קרוב בגישה שלו לפרויד ככה הוא יהיה יותר מסתורי. כיום יש הרבה מטפלים שפתוחים ומספרים על עצמם כי הם מאמינים בשיטות טיפול אחרות ויש אחרים שנשארו עם השיטה הישנה והטובה ואולי היא לא טובה לכל אחד. גם מספרי טלפון חסויים (אפילו בקליניקה) זאת תופעה שמוכרת לי ודווקא אצל כאלה שהם מלאים במטופלים. זה לא קשור לשיטת הטיפול דווקא אלא לדברים אחרים. והרבה פעמים גם כשמצאת את המספר המיוחל תגיעי לתא קולי בלבד.

07/07/2003 | 21:40 | מאת: סנקוביץ'

חייב להיות טל' אחרת איך איפשר לקבוע תור? או לשאול שאלה האם צריך לשלם גם על שאלה 500 שקל?!

07/07/2003 | 21:27 | מאת: דן

הי עלמה הייתי מצפה שהמטפלת שלך תציג את עצמה בתוארה ושמה המלא כבר בפגישה הראשונה. זה ראוי ומקובל. ואכן לדעתי תחושותיך לגיטימיות ומובנות. מצד שני יתכן מאוד שאין כאן כוונת תחילה מצידה שלא להציג את עצמה בשמה והיא מאפשרת לאינטראקציה בינה לבין מטופליה להתפתח באופן ייחודי בכל מקרה ומקרה. לא ברור לי מדוע לא ביררת את הנושא מולה באופן ישיר בשלב מוקדם יותר של הטיפול. כבוגר עברתי שתי טיפולי קיצרי מועד אצל פסיכולוג ופסיכולגית. מאוד כיבדתי ומכבד אותם כאנשי מקצוע וכבני אדם האינטראקציה בינינו היתה ב" גובה העיניים " גם בנושא השמות הפרטיים.

07/07/2003 | 23:23 | מאת: ורדה

אני יכולה להבין אותך למרות שלוש השנים ש,בילת איתה,בלי ידיעת שמה . או יותר נכון ניסיונותייך לדבר על זה עלו בתוהו . מצידה היא רוצה להישאר אלמונית מיסתורית . ומיצדך זה מראה באיזשהו אופן עקיף,כאילו את גם לא רוצה לדעת...,,תחשבי על זה. גם לי היה מקרה דומה, היתי כשנתיים מטופלת אצל פסיכולוגית באופן פרטני ולא יכולתי להיתקרב אליה כי היא גם היתה קרה ,מרוחקת, נותנת תשובות לקוניות, ועונה על שאלה בשאלה,, אני ידעתי את שמה ואת מס' הטלפן שלה שלה אך לא את תארה המדוייק והקליני,או איזשהו פרט אישי עליה .שאלתי,וכן ניסיתי לשאול המון פעמים אותה מה היא חושבת עלי, או איזה תכונות אופי מיוחדות שמרכיבות את האישיות שלי היא רואה יותר בברור יותר ממני,,(כי היה חשוב לי איזה רושם אני עושה עליה )היא אף פעם לא ענתה לי . כלומר צריך גם לרצות מאד וגם להעיז לשאול בקול רם ובוטח בכדי לקבל תשובה מניחה את הדעת. ואם מאד רוצים אז ,להיתעקש עד הסוף. היום אני לא מטופלת והלקח שלי הוא , לא לוותר לשאול ולהבין לפחות מה העיניין במסתוריות ,האם זאת שיטה או משהו? זכותינו לדעת . לא לתת לדברים מן הסוג הזה להעיב על מצב רוחי מצב היחסים או אווירת הפגישה. וככל שהאינטרקצייה חופשית ופתוחה ויש מגע אנושי כך הטיפול שבנוי על אמון הדי וכבוד יצליח יותר ולא יתסכל בצורה חד צדדית את המטופל ובאנגלית אומרים "איף יו וו'נט- תו- שוט ,,שוט! בלי עכבות שיהיה לך בהצלחה עלמה ורדה

08/07/2003 | 00:53 | מאת:

לעלמה שלום, העברתי את שאלתך גם לפורום נוסף בקישור http://www23.brinkster.com/icall/forum/forum.asp?FORUM_ID=3 חשבתי שנקבל שם תשובות משמעותיות רבות נוספות. אם לא איכפת לך תכתבי מה את לומדת, אוכל לכוון טוב יותר את תשובותי. ביי הידש