נזקים מכדורי הרגעה Minor Tranquilizers

Among psychiatric medications for the treatment of anxiety, the most commonly used are the minor tranquilizers, starting in 1957 with the introduction of Librium (chlordiazepoxide). In the 1970s the minor tranquilizer Valium (diazepam) topped the charts as the most widely prescribed drug in America, to be replaced by Xanax in 1986. Most of the minor tranquilizers belong to the group called benzodiazepines and are closely related chemically to Librium, Valium, and Xanax. They differ mostly in their duration of action and in the dosage required to achieve the same effect. They have nearly identical clinical effects. The benzodiazepine minor tranquilizers include Xanax, Valium, Librium, Tranxene (clorazepate), Paxipam (halazepam), Centrax or Verstran (prazepam), Klonopin (formerly Clonopin) (clonazepam), Dalmane (flurazepam), Serax (oxazepam), Ativan (lorazepam), Restoril (temazepam), and Halcion (triazolam). All hypnotic-sedatives, including the minor tranquilizers, are habit forming and addictive and can produce withdrawal symptoms or an abstinence syndrome when they are stopped. In the extreme, the abstinence syndrome can cause life-threatening neurological reactions, including fever, psychosis, and seizures. Less severe withdrawal symptoms include increased heart rate and lowered blood pressure; shakiness; loss of appetite; muscle cramps; impairment of memory, concentration, and orientation; abnormal sounds in the ears and blurred vision; and insomnia, agitation, anxiety, panic, and derealization. Obvious withdrawal symptoms typically last two to four weeks. Subtle ones can last months. The short-acting benzodiazepines can produce especially severe withdrawal symptoms, because the drug is cleared from the body at a relatively rapid rate. These include Xanax, Halcion, Ativan, Restoril, and Serax. However, according to expert Louis Fabre in a February 1991 interview with me, tightness of binding to receptors is probably more indicative of addictive potential, and the most tightly binding are Xanax, Halcion, Ativan, and Klonopin. http://www.breggin.com/minortranqs http://www.breggin.com/minortranqs

שלום רב, קראתי את כל מה שנכתב ביומיים האחרונים על נושא התרופות. לצערי לא ממש התפתח דיון. אני חושב שאין זה הגיוני לצרף קישורים או העתקה ממקומות אחרים ולבקש שאתייחס לכל מה שמשהו כתב ברשת, אין לזה סוף. הנושא של הבנזודיאזפינים הוא חשוב ביותר, כולם יודעים שקיים פוטנציאל של התמכרות לתרופות ואין בזה כל חדש. בדיון אפשר לכתוב את הסיכום של הדברים שלמדתם באתרים אחרים או לכתוב מניסיונכם האישי, לדעתי הניסיון האישי חשוב מאוד ולא פחות מהספרות אבל חשוב לציין שמדובר בניסיון אישי. כך שאם יתפתח דיון ענייני ומעניין אני אשתתף ברצון. אשמח גם אם כל אחד מהמשתתפים יבחר בכינוי כך שאוכל להתייחס לכל אדם ברצף מבלי להתבלבל. תודה דר' גיורא הידש

קישורים הובאו על מנת להבהיר שדברינו אינן מבוססים על מידע בילתי מבוסס וכן להרחיב את הפרספקטיבה של המטופלים בכל הנוגע לחומרים שהם נוטלים. ברור שיש חשש ברור מכל הצדדים המעורבים לשחוט פרה קדושה זו. זה מעורר חרדה תהיות פוגע בבסיס האמון בין מטפל ומטופל. אני בעצמי המלאתי בהתקף של חרדה תוך נבירה במאמרים טהציטטוטים אולי עדיף להכחיש את המציאות גם באמצעות הכדורים ואני כמטופל יודע במה מדובר כל אחד יעשה לעצמו את חשבון הנפש לעצמו. הדף הזה יעלם במשך הזמן ללא ציטוטים נוספים באיזהו מקום כולנו מעדיפים לטמון את הראש בחול ולהמשיך הלאה. לתת לחרדה להשתולל פנימה ולא לחוש את ביטויה החיצוניים ממש בדומה לנרקומנים. אם אני לא טועה נראה לי שבזאת תם הדיון לשביעות רצונם של כל המעורבים בי