רגש:דחיה
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
רגש : דחיה אני עברתי ילדות של התעללות פיזית ונפשית ויחד עם זאת הייתי שנה וחצי בטיפיל הפנוטי אצל פסיכולוג ידוע אני הייתי מעצבת פנים וציירתי על קירות ותמיד כל עבודה שלי הסתיימה במריבה ותקשורת שלילית וכמובן שהזמנות והמלצות לא קבלתי ולאט לאט הרגשתי דחייה נוראית בכל מקום שהייתי כולל הגירושים ועולל התחושות שלי אפיול לפעמים עם ילדי אני קראתי את הכתבה הזו וזה עשה לי משהו כיוון שאני חולמת שאני לו רק יכולתי לקבל כח שוב להאמין בעצמי אז הייתי דוחפת את עצמי שוב אבל היות והרגשת הדחייה כל כך עוצמית בנשמה שלי שאני ישר אפילו שאני מנסה דוחים אותי אני ישר מסתגרת אני לוקחת חצי כדור של סרוקסט כיוון שאני ממש מגישה דיכאון כאילו פיספסתי את חיי נולדתי לתוך דחייה ואני ממש מרגישה כמו וואן גוך כאילו שאני מפספסת את כל החיים כי אני לוזרית עם פוטנציטל השאלה שלי אם יש דרך לעשות סדר ברגשות הללו ולהתחזק מול הרגישות של הדחייה מהסביבה ואיך להאמין בעצמי כי זאת הפרנסה היחידה שאני כולה לעשות ואם לא זה אין לי כלום אני גם לא עובדת הרבה זמן וניסיתי עבודות אחרות שהגעתי למצבים של השפלות ממש כמו סינדרלה יש אפשרות לקבל כיוון לעזור בתודה מראש דנה
לדנה שלום, קשה מאוד להתמודד עם הרגשות של דחיה, אנשים שרגישים לכל רמז של דחיה עלולים לחוות תחושות אלו שוב ושוב ואז הרגישות עולה וחוזר חלילה. ההמלצה היא כמובן שיחות ואולי להעלות במינון הסרוקסט אם ישנו מרכיב של דיכאון. עצתי לך פשוטה ונכונה, בכל התקשרות עם אנשים, אם בעבודה או התקשרות זוגית ישנו סיכון. כל התקשרות עלולה להגמר בכעס ובדחיה. לכן באופן תיאורטי הדרך היחידה למנוע דחיה היא לא להתקשר לאף אחד וזו אפשרות שכמובן לא מקובלת עליך. לכן, אם מראש תקחי בחשבון שיתכן ותהיה דחיה ואי נעימות, יתכן שמתי שהדחיה תגיע את תהיי מוכנה אליה יותר ותסבלי פחות. תמיד כדאי להסתכן בדחיה כי אולי בכל זאת תרוויחי ויהיה לך קשר טוב. אף פעם אי אפשר לדעת מראש. שיהיה רק טוב והרבה אומץ דר' גיורא הידש