שאלה לדר' הידס
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אני בת 28, בריאה בד"כ. החיים שלי מאד עמוסים ואני משלבת בין חיי משפחה, לקריירה, לתואר שני. בסך הכל טוב לי בחיים, אבל יש לי תקופות שבהן ימים שלמים פיזית קשה לי לנשום (קשה לי להכניס אוויר ואני מרגישה צורך לפהק). רופאת המשפחה אמרה לי לפני שנים שזה ממקור נפשי ואין צורך לטפל. התקופות האלה לא בהכרח מגיעות כשלחוץ לי במיוחד. התופעה לא מפריעה לי לישון- אני ישנה טוב בד"כ ולכן הרופאה שלי חשבה שזה לא גופני. רציתי לשאול האם מצבים כאלה מוכרים בפסיכיאטריה? ואם כן- האם תרופות יעזרו? השאלה הזו מציקה לי הרבה מאד זמן ואודה לך מאד מאד אם תוכל לענות לי.
למיכל שלום, אכן יתכן שמדובר בתופעה שהיא נפשית. עם זאת לא הייתי ממהר לתרופות, אני חושב על תרופות רק כאשר ישנה פגיעה באיכות החיים או בתפקוד. תנסי לראות מה עוזר לך כאשר את עייפה, מנוחה, הרפיה, כוס קפה או אוכל, תנסי למצוא בעצמך. ביי הידש
א. אני כן מרגישה פגיעה בתפקוד. כשזה קורה אני כל היום עוסקת בזה, זה מלחיץ אותי ויוצר מן תגובת שרשרת כזו- חסר לי אוויר ואני לא יכולה להפסיק. ב. אני חוששת מהשפעות גופניות- האם לא ייתכן שאני גורמת לעצמי לחוסר חמצן בדם שיכול להתפתח לבעייה רפואית אמיתית? המצב הזה נמשך ימים שלמים לפעמים. ג. החבר'ה בפורום שחוו תופעה דומה אומרים שכדורים כמו ואבן או קסנקס יעזרו. האם זה נכון? אם לא- מה כן? אני מציינת שוב שהתופעה הזו באה והולכת אצלי שנים. עד היום רופאת המשפחה שלי התייחסה לתופעה הזו בביטול אבל זה נורא מפריע לי ואני רוצה לטפל. המון תודה על עזרתך עד כה, ואשמח מאד אם תוכל לענות לי. מיכל.
