טיפול

אני מרגישה חוסר עניין ומוטיבציה,קשה לי לקבל החלטות,מס' החלטותי בנוגע לכל מיני עניינים בחיים חופף למס' הימים שעוברים,אני מרגישה עצבות,ריקנות ובדידות.רב חברותי נשואות,אני חושבת שאני מפחדת מלקבל החלטה בנוגע לנשואין. הייתי בפגישה אחת עם פסיכולוגית,אך מכיוון שאין באפשרותי מבחינה כלכלית ללכת לפגישה אחת לשבוע בקשתי לבוא פעם בשבועיים,אך היא אמרה שבתדירות כזו הטיפול לא יהיה אפקטיבי (היא טוענת שזה יהיה רק לבוא לדבר) ושאם אין באפשרותי לעמוד בזה מבחינה כלכלית אז עדיף שלא אתחיל.השאלה שלי היא האם נכון הדבר שחייב לבוא פעם בשבוע ואם לא אז עדיף לא להתחיל? או שהכל פסיכולוגיה בגרוש?

אני חושבת שפגישה אחת לשבוע היא כמובן עדיפה אך כשאין אפשרות (בהנחה שבדקת את אפשרות הטיפול ללא תשלום במרפאות הציבוריות או פגישות מסובסדות של קופ"ח) אני לא רואה סיבה למה לא ניתן לקיים פגישה אחת לשבועיים- זה בטח עדיף מכלום, גם אם מחבל קצת ברצף. לפעמים פגישות בודדות עם מטפל אנושי ורגיש (שיש אגב מעט כאלה) יכולות לתת המון חומר למחשבה ולחולל שינויים. זה בעיקר תלוי מטפל- סטינג כזה שיש לו יכולת הכלה מעבר לזמן המוקצב כדי לעמעם את תחושת הזרות שנוצרת בגלל המרווח הגדול. בקיצור לדעתי את זקוקה למטפל ידידותי, חם ואנושי- ואם אין לו המרכיבים האלה העסקה הזו נראית לי תתסכל אותך ותרגיש לך כל פעם בשדה תעופה זר.