דכאון מתמשך!

שלום, אני אוטוטו בת 19, חיילת כבר חצי שנה. כבר כמה שנים שאני סובלת מדיכאונות ואף ניסיתי להתאבד כבר כמה וכמה פעמים. זה התחיל בערך בכיתה ט בגיל 14-15. אני בחורה נורא רגישה, אפילו יותר מדי, אני נוטה לקחת דברים ללב ומי שמכיר אותי טוב יודע שצריך להתנהג איתי בעדינות ואיך להגיד דברים בשביל שאני לא אפגע, אני בוכה הרבה פעמים מדברים שטותיים, אך זה לא רק זה. לפעמים אני שוקעת במחשבות ומתחילה להכנס לדכאונות נוראיים, הרבה מכך קשור במצב הכלכלי הכללי בבית ובמצב הכלכלי שלי פרטי והרבה מכך גם נובע מהמראה שלי שאני כמובן לא מרוצה ממנו כלל. היו כמה פעמים שמערכות יחסים שהייתי בהם נגמרו והדבר גרם לי לרצות למות, אפילו כשלא באמת אהבתי את בן הזוג והכל היה אשליה, זה אולי גם משהו שבא לי מחרדת נטישה (?), אבי עזב את אמא שלי בהריון לבד, לא דיבר איתי מעולם וגם לא רצה זאת מעולם. בעצם נולדתי כתוצאה מהריון לא מתוכן של אישה טיפשה, אני מצטערת שאני מדברת כך על אמא שלי, פשוט באמת היא תמיד הייתה תמימה מדי וזה משהו שהשפיע עלי מאוד במשך החיים. אמא שלי סיפרה לי פעם שבתור ילדה קטנה הייתי נוהגת לשאול : למה אין לי אבא? , איפה הוא? הוא לא אוהב אותי? . אני חושבת שזה גם משהו שבא משם, מהילדות, הצורך להיות נאהבת, לדעת שאוהבים אותי, יש לי מנהג כזה לשאול אנשים אם הם אוהבים אותי. הילדות שלי גרמה וגורמת לי להרגיש לא רצויה בעולם הזה. אחרי ניסיון ההתאבדות האחרון הגעתי להחלטה שאני יותר חזקה מזה ואני מפסיקה עם השטות של ניסיונות ההתאבדות, אבל הדכאונות רק ממשיכים ומתחזקים, אני כבר לא יוצאת מהבית בסופי שבוע, בכלל והדבר גורם לחברות הטובות שלי והיחידות שלי (משום שאיני יכולה לסמוך על אנשים אחרים, באיחוד לא בנות) להתרחק ממני. אני מרגישה לבד בעולם כבר כמה שנים. זה פשוט הזוי ועצוב המצב שאני נמצאת בו. לבסוף אני רוצה לציין שבאופי שלי אני בן אדם נורא חברתי, אני יכולה להתחבר לכל סוגי האנשים ובכל הגילאים, אני רוכשת חברים בקלות, אני גם בן אדם נורא מאמין, הולכת לשיעורי תורה וניסיתי גם לחזור בתשובה לתקופה של שנה והיה לי קשה מאוד אז נפלתי.., אני צריכה עזרה דחוף !!!! לפני שהדכאונות האלה יהרסו לי את כל החיים שבתוך תוכי אני יודעת שיכולים להיות מאוד יפים!!!!

שלום יקרה, קראתי את ההודעה שלך והייתי חייבת להגיב למרות שאנחנו בד"כ לא נוהגים להגיב באתר הזה.. אבל נשמע שאת מאד רגישה ושלפעמים כל כך קשה לך עם העולם הזה שאת מרגישה שאת חייבת להסתגר.. ונראה גם שאת מרגישה שההסתגרות הזו גורמת לחברות שלך להתרחק ממך וקשה לך עם זה.. מצד שני, נשמע שיש לך יכולת מופלאה להתחבר לאנשים וגם אמונה דתית מאד עמוקה.. רק שנראה שלפעמים קשה לך להאמין באנשים או סתם לבטוח בהם שהכוונות שלהם טובות, אולי בגלל שאת מרגישה שאבא שלך, שהיית צריכה להיות מסוגלת לבטוח בו ושהיה צריך להיות איתך ולאהוב אותך, מעולם לא היה שם.. נשמע לי שאת מרגישה שיש בך המון דברים שלא מקבלים ביטוי בגלל הדיכאון ושאת מאמינה שהחיים שלך יכולים להיות הרבה יותר יפים.. וגם אני מאמינה בך.. וגם בחיים היפים שאת רוצה לעצמך.. והייתי רוצה שיהיה לך מקום ואנשים שתוכלי גם להאמין בהם.. שתוכלי לדבר איתם על כל דבר שבעולם.. גם על הרצון למות וגם על כל דבר אחר שאת מרגישה.. אז אני מזמינה אותך אלינו, לסה"ר (http://www.sahar.org.il/).. ובכל ערב בין תשע לחצות יש מתנדב או מתנדבת שאת יכולה לשוחח איתם בצ'אט אישי ואנונימי.. אנחנו כאן עכשיו.. נחכה לך, מתנדבת סה"ר