עזרה..

אני נערה בת 17, ואני מרגישה אומללה. חודשים על גבי חודשים עם הפסקות קטנות אני מרגישה נורא ובוכה, אני לחוצה, ורע לי עם ההווה שלי ואני פוחדת כל הזמן שהעתיד רק יעשה גרוע יותר. אני לא יכולה לצייר יותר-כל מה שאני מציירת פשוט יוצא נורא, ואם אני לא אומנית אני לא יודעת מי אני. אני מרגישה בודדה ואומללה כל הזמן, ואני לא חושבת שלחיים שלי אי פעם יהיו מטרה וטעם אמיתיים שוב... אולי אני מדוכאת, אולי אני סתם דרמטתית, אני לא יודעת, אבל אני בכאב נורא כל הזמן ואני רוצה שזה יפסק... אני לא רוצה להתאבד, אבל לפעמים אני כל כך רוצה ללכת לישון ולא לקום...

יקירה... אני לא אשת מקצוע אבל קראתי את ההודעה שלך ונשמע שאת כבר עייפה ומותשת מחודשים ארוכים של לחץ ומועקה.. ואולי את גם מרגישה שזה פוגע ביצירה שלך ושאת מתחילה לאבד את מי שאת- את המהות, ואולי גם את הטעם שבחיים...ונראה שלפעמים כבר כבד כל כך להמשיך שאולי את רק רוצה שהכל יפסיק לרגע,לנשום לרגע.. ורציתי להזמין אותך לאתר סה"ר(סיוע והקשבה ברשת),שבו אני מתנדבת, לצ'ט אישי ואנונימי, לא במקום התשובות שאת מחפשת כאן אלא בנוסף- חשבתי שאולי אם תבואי, תפרקי קצת מכל מה שהתאסף אצלך בלב עם מתנדב או מתנדבת שיקשיבו וינסו באמת באמת להבין-בלי לזלזל או לשפוט, פשוט להיות איתך, אז אולי תרגישי קצת פחות לבד עם הכל, אולי תמצאי קצת מנוחה... נחכה לך, אם תרצי... שלך, מתנדבת סה"ר http://www.sahar.org.il/