הפסקת הריון שבוע 16

לפני שבועיים עברתי גרידה לאחר שהתגלו מומים מרובים בעובר. הרגשתי אבודה ועדיין מרגישה כך, ציפיתי שמישהו יבוא ויגיד שאולי זה לא נכון אבל זה לא היה כך. זאת ההפלה החמישית שלי לא מצליחה להתאושש נשארתי בלי בן הזוג וללא העוברית

יקרה. הצטערתי לקרוא על האובדן האחרון שאת מתארת ועל האובדנים לפניו. תחושת הדכאון והעצב שאת מתארת בשמך מובנים וטבעיים בתוך מה שאת עוברת, ובוודאי בנות רבות כאן יזדהו איתך עם הרצון והתקווה הפנימיים להתעורר ולגלות שלא היה. כתבת בסוף שנשארת גם ללא בן הזוג, ונשמע לצערי שאת חווה בדידות נוספת מעבר לתחושת הבדידות שעלולה להיות ממילא בתוך המשבר והאובדן. האם יש מישהו או מישהי אחר קרוב בסביבתך שיודע מה עובר עלייך?שמלווה אותך? טוב שכתבת לנו ואת מוזמנת להמשיך לכתוב לנו מה שלומך. חיבוק רינת

מרגישה בדיוק אותו דבר... יש לי ילד בן שלוש בבית... הייתי עד לפני חודש בפרק ב', הייתי בטוחה שהחיים יפים והכל כל כך טוב... הוא הרים עליי ידיים והבנתי שלא יכולה לגדל שניים לבד ובטח לא להיות איתו... עשיתי הפלה בשבוע 16 ממש מתוך רציונל... מאז פשוט מרגישה שעקרו לי את הלב מהמקום ואני פשוט לא מוצאת מקום לפרוק בו באמת....